נתן בהם סימנים…
אתחיל בכמה מילים משיר שאת נעימתו רובכם מכירים, ואולי לא בהכרח את המילים שכתבו/תרגמו אחינועם ניני וגיל דור:
"סתם, חיוך ללא סיבה
תום, ימים של אהבה…
צחוק מאיר את השמיים,
מזכיר שהמשחק נמשך
והחיים יפים כל-כך.
עם הקסם שבלב,
בוא נשכח את הכאב
רק עוד רגע ובינתיים,
נזכור שהמשחק נמשך
והחיים יפים כל-כך."
אני יודע שלא תמיד החיים מאירים לנו פנים… אבל כמה חשוב לשמור על אופטימיות… והנה ביום שישי שעבר, בשלושה ביולי, מתייצבים בככּר הוותיקן אחינעם ניני שלנו ואנדראה בּוֹצ'לי הטנור האיטלקי העיוור בשתי עיניו אל מול קהל רב שנאסף ואולי גם מול האפיפיור פרנציסקוס והם מבצעים באיטלקית, באנגלית ובעברית את השיר היפה כל-כך מהסרט החיים היפים שביים רוברטו בניני . ואני רואה את הסרטון בפייסבוק (כדאי לצפות) ואני נפעם, לא רק מהמעמד ומהקולות, אלא גם כי להנאתי הרבה השיר הזה מלווה את פינתי הקטנה בתכניתו של פרנס בגלי צה"ל בדיוק באותה השעה מידי יום שישי, מזה שבע שנים.
והנה… עם חיוך ללא סיבה ועם הקסם שבלב ועם הצחוק שמאיר את השמיים אני מוזמן לארוחת ערב אצל חברים. לימיני ישובה אישה שובבת-מראה ונעימת-שיחה, מירי שמה. לא היכרתיה. וכשנקשרת שיחה מתברר שזו מירי דותן אלמנתו של דודו דותן. מה מתקשר יותר טוב לחיוך, לקסם ולצחוק – מאשר דודו דותן? היא מתוודעת לזיקתי לסיפורים ואז היא יורה לכיווני סיפור מחויך ומטורף על דודו – עליו ועל סימנים בבית הקברות:
"לאחר מות אמו" מספרת מירי "היה נוהג דודו לפקוד את קברה באופן קבוע, להניח פרחים, לנקות את המצבה וגם לשיח עם אמו. בבדיחוּת הדעת היה מבקש מאמו לשלוח לו סימנים, סימנים שהיא מקשיבה לו. והנה ציפור יפת-נוצות שרק לפני דקות עמדה על המצבה של אמי נודדת למצבה של אמו כאילו ועוקבת אחריו, והנה נתקע אוטו של חברה קדישא בכניסה עם תקר והפצירו בו להושיט יד ולעזור והוא מפוחד כולו כי גופה מונחת בתוך הרכב… ובחוש ההומור שלו הוא ייחס את כל אלה לאמו… שנותנת לו סימנים.
בספטמבר 2001 דודו הלך לעולמו. אנחנו בבית הקברות, אלפי ידידים, משפחה, מעריצים שמלווים אותו בדרכו האחרונה. ילדי ואני ישובים ליד הקבר שזה עתה נחפר, שמעון פרס סיים זה עתה את ההספד שלו והארון מורד אל הקבר. דמעות שוטפות את עיני ואני נזכרת בסיפוריו של דודו על הסימנים שבקש מאמו. 'שלח לי גם אתה סימן שאתה שומע אותי' אני שומעת את שפתי ממלמלות ללא קול לדודו.
הארון שולשל לקבר ומיד לאחריו יורד לו הקברן אל הקבר הפתוח כדי להניח אבנים כגולל.
ולפתע… כמו במחזה סוריאליסטי… בוקעת לה מנגינה עליזה מהקבר הפתוח. כולנו כלא מאמינים. 'הבה… נגילה.. הבה' מתנגנת לה בעליזות הנעימה המטורפת הזו מתוך הקבר. עיני עצומות ואני חושבת שאני חולמת. אני פוקחת את עיני ואני רואה את הקברן… זה שהיה לפני רגע בתוך הקבר… מזדקף אז מהקבר ומפשפש בכיסיו כאחוז תזזית. לוקח לכולנו כמה שניות ארוכות כדי להבין שהוא תר אחר הטלפון הנייד שלו ש'הבה נגילה' היא נעימת צלצולו והוא אינו מאתר באיזה כיס הניחו. וכך ממשיכים, בוקעים ועולים ממעמקי קברו הטרי של דודו צלילי מנגינה עליזים, מנוגדים כל-כך לאופייה העצוב של ההלוויה.
ואני מביטה למעלה ולוחשת: 'הבנתי שאתה שומע אותי. רק אתה דודו יכול לחשוב על מחזה מחויך שכזה…'"
(כך סיפרה לי מירי דותן, אלמנתו של דודו ז"ל ויהא זכרו של דודו דותן מבורך ומקושר תמיד להומור)
"אם עולה השמש ובכל בוקר חדשה היא,
אם הפרחים סתם מחייכים אל העולם,
אם מתגלגל הגל מצחוק עד השמים,
אז למה גם אנחנו לא נצחק עם כולם?"
(מילים לאה נאור, שרה חווה אלברשטיין)
זִקּוּקִין דִּי-נוּר
שוקה, יום חמישי 9 ביולי 2015
"נתן בהם סימנים" כפי ששודר בגלי צה"ל בתכניתו של שמעון פרנס. לחץ על הכפתור התחתון להאזנה.
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
Your blog brought tears to my eyes !! How funny, just got back from Three weeks, yoga teacher training, in Hawaii and a big part of that , was to set an intention and the outcome will manifest.
It's like the energy of attraction .
Have a great weekend and may we all find joy and laughter, even from the smaller things in life, we often take for granted!!
Orly
הי שוקה,
גם אתה שולח לי סימנים כל הזמן…, השיר הזה של אחינועם ניני גורם לי תמיד לדמוע, כי החיים הם שילוב של כאב ועצב והם שוזרים אחד בשני, אבל הם לא חייבים להפוך לסבל שלנו, ובסיפורים שלך (שאני כל כך מחכה להם), אני מוצא את התשובות.
תודה שאתה אתה…
נפלאות דרכי האל כמו שנהוג לומר…..
ואני חילונית מושבעת!
שוקה , יום טוב ,
זה שיר נהדר , אני שרתי לעצמי וזה גרם לי הנאה ,
אם אפשר היה לשמוע את זה במחשב , הייתי שר איתו ביחד ונהנה כפול ,
אז בוא נשיר ביחד " אם עולה השמשובכל בוקר חדשה היא " פזמוןנהדר !!!
שליחה לחבר
תיקון ציטוט
♥
בתפילת "נשמת כל חי" אומרים:
"אִילו פִינו מָלֵא שִירָה כַיָם,
ולְשונֵנו רִנָה כֲהַמון גַלָיו…
אֵין אֲנַחְנו מַסְפִיקִים לְהודות לְךָ."
. אין בפינו מספיק מילים להודות לך – אדם גדול עם נשמה ענקית על זה שאתה מתמיד להאיר ולהתמיד עם הסיפורים המרגשים יישר כח
סיפור מעולה – הרבה תודה מסידני שבאוסטרליה
ראה הבלוג שלי
http://www.motke.co.il/index.php?idr=402&pid=139103
זהו סוג הסיפורים שאני אוסף כבר 45 שנה
סיפור עצוב וגם מצחיק. לא נעים אבל מיוחד.
לשוקה שלום :
בשורה השניה כתבת :
"אחינועם ניני שלנו"
לא טעית כאו ? ? ? . . .