האמת ורק האמת

מאת שוקה די-נור | אין תגובות

האם אנחנו יודעים לפרגן לעצמנו, או שמא אנחנו רק מבליטים את חסרונותינו? הקשיבו לסיפור החמוד הזה, שסופר בעיתון "חדשות הבקר של דאלאס":

מספרים על פרנק סימנסקי, חלוצה המרכזי של קבוצת הפוטבּוֹל של נוטר-דאם בדאלאס בשנות הארבעים של המאה הקודמת, שהוזמן למתן עדות באיזו תביעה אזרחית מסוימת.

"האם אתה בהרכב הראשון של קבוצת הפוטבול של נוטר-דאם?" שאל אותו השופט.
"כן, כבוד השופט."
"באיזה תפקיד אתה משחק?"
"חלוץ מרכזי, כבוד השופט"
"כמה טוב אתה בתפקיד?"
סימנסקי זע בחוסר נוחות לרגע אך מיד התעשת וענה בביטחה: "אדוני, אני החלוץ המרכזי הטוב ביותר שהיה אי פעם בקבוצה שלנו."

המאמן שלו, שהיה באולם, היה מופתע כי סימנסקי היה תמיד צנוע ולא מתבלט. כשהיו יחד בחוץ הוא לקח אותו הצידה ושאל אותו מדוע הוא דיבר כך על עצמו.

סימנסקי הסמיק. "שנאתי לומר את מה שאמרתי, המאמן," הוא ענה. "אבל, בכל זאת.. אתה יודע… הייתי תחת שבועה לומר את האמת."

(צוטט בקובץ הסיפורים "מרק עוף לנשמה" בעריכת ג'ק קַאנפילד ומַרק הַנסן)