כל אדם – עולם ומלואו
אני בארה"ב בחוף המערבי, משוטט להנאתי ברחוב מרכזי של עיר גדולה וגם היא מאוכלסת, רחמנא ליצלן, בהומלסים בפינות רחוב. 'מה מסתתר מאחורי הזקן העבות, העור השחום מהשמש והסדוק מהקור? מי הם היו לפני שהגיעו לרחוב?' חולפת בי מחשבה. ודבורה כהן, שאיני מכיר, קוראת את מחשבותיי מרחוק, ושולחת אלי לינק לסיפור המיוחד הבא:
במשך 35 שנה חי רֵיימוּנדוֹ אָרוּדָה סוֹבְּרִיניוֹ – ללא בית ברחובות סאו פאולו שבברזיל. הוא התמקם בקביעות על אי תנועה אותו הוא כינה 'האי', את גופו כיסו ערימות של שקיות זבל שחורות, ואת הטריטוריה שתחם לעצמו מילאו עשרות בקבוקים, מכלים וכלים מטונפים, ששימשו אותו במהלך השנים. מחלפות שערו לא טעמו טעם שמפו מהו, והפכו לעיסה כבדה, מזוהמת ואפורה שהכפיפה את גוו. בגדיו לא הוחלפו שנים והמבט בעיניו החל דועך אט אט.
ובחורה צעירה בשם שָאלָה מוֹנְטֵיירוֹ, שמדי יום – בדרכה לעבודה – עברה על פניו, עצרה לידו יום אחד, חייכה אליו ודיברה אתו. מאז היא הפכה לה למנהג קבוע להביע אליו אכפתיות כשעברה לידו.
'אני חושבת שכל אחד היה עושה את זה', היא אומרת בביישנות. 'אבל אני מאוד שמחה שזכיתי להיות זו שגרמה לחייו של הומלס, אחד מבין מיליונים, להשתנות מקצה אל קצה'.
הימים נקפו ובכל עצירה שלה נפתח אליה ריימוּנדוֹ עוד ועוד, עד שיום אחד בהססנות… הוא הגיש לה משהו קטן… כאות להערכה הרבה שהוא חש כלפיה.
היה זה נייר קרטון קטן, מקופל לשניים.
'כשפתחתי אותו,' היא מספרת 'ראיתי שכתוב על פיסת הקרטון שיר קצר. הרמתי אליו מבט והוא הסביר לי שהוא משתמש בקרעי קרטונים, כדי לכתוב שירים והגיגים שחולפים במוחו. קראתי… והשיר כל כך נגע בי. היה לי קשה להאמין שבמצבו הוא יכול להפיק מעצמו כאלו מילים גבוהות ונוגעות'.
שָאלָה מוֹנְטֵיירוֹ קיבלה את שרבוטיו של ההומלס הכישרוני מדי שבוע, ויום אחד – זה היה בתחילת 2014 כמה שנים לאחר הקשר הראשוני ביניהם – היא אזרה עוז והחליטה על דעת עצמה לתת לכתביו פרסום. היא פתחה עמוד מיוחד בפייסבוק הנושא את שמו המלא של ריימונדו, לצד פרסום שיריו הנוגעים ללב.
והדבר הזה הוביל למקום בלתי צפוי. לא… זה לא שרֵיימוּנדוֹ הפך למשורר מפורסם או לכוכב טלוויזיה… הסיפור הלך למקום אחר לגמרי.
לאחר כמה שבועות מהפרסום בפייסבוק קיבלה שָאלָה את הטלפון שלדבריה היה המרגש בחייה. 'לא האמנתי למשמע אוזניי', היא שחזרה. "מעברו השני של הקו היה קול של גבר. אני… כך הוא אמר לי… אני אחיו של ריימונדו… אני מחפש אחריו כבר שלושים שנה. התוכלי להפגיש אותנו?'
וכך נפגשו האחים בהתרגשות רבה לאחר פרידה של עשרות שנים. אחיו של ריימונדו הזמין אותו לגור אתו ועם רעייתו בביתם הפרטי. ריימונדו נאות, איך לא, ותוך שבוע ימים – השתנו מראהו וחייו מן הקצה לקצה.
(שלחה אלי דבורה כהן, פורסם באתר 'הידברות – אתר היהדות הגדול בעולם')
הקשתי את שמו של ריימונדו בויקיפדיה הוא מוגדר שם היום כמשורר וסופר ברזילאי…
אז לך ותדע איזה סיפור, איזה עולם מסתתר מאחורי כל אדם, כל פנים, כל דפוס התנהגות.
וכמה טוב לקרוא על אנשים מסוגה של שָאלָה מוֹנְטֵיירוֹ הצעירה שיודעים לעשות מעשים קטנים של אהבה, של נתינה, של הושטת יד… שהוליכו בדרך נס למפגש בין אחים שאבדו.
והרי נאמר במסכת סנהדרין 'כל המציל נפש אחת מציל עולם ומלואו', ואולי כך נאמר, תהיתי, מכיוון שאכן יש עולם ומלואו מאחורי כל אדם…
צרפתי בבלוג כמה תמונות של לפני ואחרי.
זיקוקין די-נור
שוקה, וויאומינג ארה"ב, יום חמישי, 15 בספטמבר 2016
"כל אדם – עולם ומלואו" כפי ששדור בתכניתו של פרנס בגלי צה"ל. לחץ על הכפתור התחתון להאזנה.
ריימונדו ההומלס
ריימונדו ההומלס חוטא בכתיבה על 'האי'
ריימונדו 'המחודש' במפגש עם אחיו
ריימונדו 'המחודש' ושאלה
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
שוקה,מה אתה רוצה ואיך אתה רוצה שאגיב אחרי קריאת מן סיפור שכזה,באנגלית תיקנית יש מילה שאני מוצא אותה מתאימה לסיפור המתגלגל AMAZINGֱ
לשורה שלום!
יש לציין לטובה את אחיו של רימנדו , שהיה מוכן לקבל את הקבצן
המלוכלך ,העני שאין לו דבר.מלבד השירים.
היום בזמננו זה לא דבר רגיל,
הרבה משפחות לא מוכנות לעזור אחד לשני..
רבים על שטיות, (כמו פוליטיקה ירושה ועוד)
ערך ״המשפחה״ היום זה לא מה שהיה בעבר.
תענוג לקרוא את ה״זקוקין״ שאתה כותב.
דן אברמסון
סיפור ממש מרגש, אני נפעמת בכל פעם שאני קוראת או שומעת על אנשים טובים באמצע הדרך.
מאז שנרשמתי לאתר, אני לא מפספסת אף סיפור שלך
לשוקה שבת שלום -קשה לנו לקרוא את הסיפורים שלך-חבל כי מאוד אוהבים אותם-אולי אפשר להשמיע אותם-שלך רותי ויוסף מץ
בוקר טוב שוקה, סיפור מרגש ונוגע ללב, אני אומרת שכל אדם הוא ספר סגור עד שאתה פותח אותו ומגלה עולם ומלואו. גם אני מתחברת למשפט שכתבת, "כל המציל נפש אחת מציל עולם ומלואו"
שבוע טוב
הי שוקה,
כמו תמיד התרגשתי מהסיפור המיוחד הזה, וחשבתי שהכל קרה בזכות אישה אחת שהיה לה מספיק "זמן" לראות את האחר…, ואז שאלתי את עצמי האם אנחנו מעניקים לעצמנו מספיק זמן כדי לאפשר לעצמנו לראות ולהקשיב לאחר ? האם זה לא המהות שלנו בעולם להעניק הלאה? מזל שלי שיש לך מספיק זמן לתת לי את המתנה שלך.
אנחנו בפתחה של שנה חדשה וזה הזמן לחשוב על מעשה טוב אחד (לפחות)שנהייה
מוכנים לעשות בשנה הבאה . הבאת לנו שוקה רעיון נפלא למעשה טוב שכזה .
כל רעיון מבורך ולו שעה אחת קודם . שנה טובה עם מעשים טובים .