סופרמן
הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 55 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט
משחר יַמַי כהורה תהיתי מדוע לא חונכתי, באף מסגרת, להורוּת. עם השנים גיליתי שאצל צעירים רבים מקנן חשש מלהפוך להורים, ואולי בצדק. ניסיתי להיזכר אם לי היו פחדים כאלה בתחילת דרכי כהורה, ואיני יכול להיזכר.
הקשיבו לחוויה הבאה מילקוט חוויותיו של שלומי זילבר (בפייסבוק: 'שלומילים וסיפורים'):
אני אוהב את הליכות הבוקר. בַּשקט שבחוץ מחשבותיי מתפרעות. באותו הבוקר משהו משולי הכביש החזיר אור מפנס הרחוב. המשהו שנצנץ התברר כמפתח של בית במחזיק מפתחות עגול, יחד עם פתק קרוע. הכול חלוד, מעוך, בוודאי נרמס בגלגלי מכוניות ונשטף בגשם. הפתק לא היה קריא.
זה היה הכביש שיוצא מנס-ציונה אז הנחתי שאיפה שהוא בנס-ציונה יש בוודאי דלת שהמפתח הזה פותח.
בבית הבחנתי שמחזיק המפתחות אינו אלא טבעת אמיתית. הברקה מהירה בחומר לניקוי כלי כסף, גילתה תבליט – לוגו של סופרמן. ראו צילום למטה.
בצד הפנימי היה חרוט: "סופרמן שלי לנצח נצחים". וואו. קצת קינאתי. מדוע זוגתי לא חושבת כך עלי. הפתק המצורף היה מטושטש וקרוע ונדרשה עבודת בילוש קצרה כדי לדלות קטעי אותיות ולאתר כתובת אפשרית בנס-ציונה. נסעתי להשיב את הטבעת. בקומה השנייה על הדלת היה רשום 'טניה וכפיר בחני', התאמה אפשרית לרסיסי האותיות שבפתק.
בחורה נעימת-מראה שתינוקת בחיקה פתחה את הדלת. הושטתי את המפתח והטבעת.
"משהו קרה לו?" נזעקה.
כשנרגעה ונפתחה קצת, סיפרה שכפיר עזב את הבית לפני שלושה חודשים. "למה עזב?" שאלתי. "פחד", ענתה. "משך ההריון התרגש מהעובדה שהוא יהיה אבא, וכשילדה, צץ הפחד. היה בוכה יותר מהתינוקת. אחרי שלושה חודשים לקח את המכונית, ולא חזר. השאיר הודעה בקול חנוק ואל תכעסי…"
"את יודעת היכן הוא?"
"חוות בודדים בנגב. יודעת מהאיתוראן ברכב שמחובר לטלפון שלי."ישבתי איתה קצת. אמרה שהיא לא כועסת, שהיא אוהבת אותו ונותנת לו זמן שיירגע. את הטבעת היא נתנה לו… עבורה הוא סופרמן כי הכול הוא יודע לעשות.
כמספר סיפורים נשאבתי לְסיפור אפשרי, ולמחרת עליתי על האופנוע ונסעתי לנגב. שעה וחצי נסיעה. "בדרך חזרה מהנגב אל תשכח חלה לשבת." זרקה לי אישתי.
בכניסה לחווה, עמד מישהו וכשאמרתי "כפיר בחני" הוא הצביע לצריף מרוחק. כפיר נראה כמי שלא ישן בלילה. העיניים שלו שאלו "מה?"
הוצאתי את הצרור מהכיס ואמרתי: "הַשַבַת אבדה". טרם הורדתי את הקסדה והוא כבר בוכה.בצריף על כוס קפה נפרץ הסכר. הוא בכה ודיבר.
גדל בבית עם אבא שהוא העריץ, וכל השנים, הרבה לפני שהתחתן, הוא חיכה להיות אבא בעצמו, לתת לילד שלו את מה שהוא קיבל. אבל… כשבִּיתו נולדה, התחילו הפחדים מכישלון. בלילה הראשון כשהתינוקת בכתה הוא היה חסר אונים ונכנס לחרדה. אשתו קוראת לו סופרמן וחושבת שהוא יודע לעשות הכול. עד היום הצליח כי רק ביקשה להחליף נורה, להתקין מדף או להחנות בְּרֶבֶרס, אבל עכשיו, עם הילדה, היא תבין שהוא לא כזה סופרמן. אז הוא ברח מהבית וזרק את המפתח עם הטבעת.
הסברתי שכל הורה מפחד. כנראה שגם אבא שלו פחד, ובכל זאת גידל אותו. הבטחתי לו שאם תהיה לו בעיה עם הילדה שיצלצל ואעזור לו. לאט לאט הוא נרגע. אמר שאולי השבת המפתח היא סימן עבורו… ביקש לישון קצת, ואז יחזור הבייתה.
כשהתעורר נסענו חזרה. בדקתי שהמעלית עוצרת בקומה שתיים ונסעתי הביתה, לא שוכח לעצור ולקנות חלה לשבת… גם לי יש פחד… מִמָרוּת…
מאז, כבר שבע שנים, הוא מתקשר רק כדי להזמין אותי לימי הולדת שלה. אף פעם לא היה צריך עזרה. פעמיים סיפר שנתקף בחרדה: כשהתחילה לדבר למדה גם היא לקרוא לו סופרמן והוא מפחד שיום יבוא והיא תבין שהוא לא. לפני שבוע למדה לרכוב על אופניים ונראה לכפיר שהיא לא זקוקה לו יותר.
"אל תדאג" הסברתי לו במומחיות של אבא ותיק, "היא תצטרך אותך גם כשהיא תהיה בת ארבעים. גם היא וגם אחותה." כי בינתיים נולדה להם עוד בת.(תקציר מכתיבתו של שלומי זילבר – בפייסבוק 'שלומילים וסיפורים')
אז כן, להיות הורה זה לא דבר של מה בכך. הסופר הגרמני ווילהלם בוש (מקס ומוריץ) כתב בערך כך:
"להפוך להורה זה די קל, אבל… להיות הורה זה כְּבָד משקל…"
“Becoming a father is easy enough, but being one can be very rough”
וכהורים אנחנו גם יודעים, שהורות אינה עוזבת אותך לעולם, גם ובמיוחד שהילדים כבר גדולים. אבל… כשבחרת להביא ילדים לעולם, בריחה מהאחריות, מהגידול ומהחינוך היא בוודאי אינה אופציה.
זִקּוּקִין דִּי-נוּר
שוקה, יום חמישי, 21 באוקטובר 2021
"סופרמן" כפי ששודר בתכניתו של פרנס בגלי צה"ל. לחץ להאזנה.
אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.
אבא לילד ראשון – לפעמים מרתיע, אבל ההכנה לילד ראשון מועילה מאוד.
תודה שוקה
שבת שלום!
וואוו. איך אתה עושה את זה? איזה סיפור מושלם מדוייק מרגש ומתאים בול לפרשת השבוע. כמו אברהם אבינו שרואה אנשים , ככה אתה. לא ראית מפתח, ראית את האנשים שבבית שלהם שייך המפתח. איזה מלך אתה. איזה בעל חסד אמיתי אתה. רואה אנשים ולא חומרים. אין עליך. להעתיק.
תודה רבה ושבת שלום
אלוף !
התרגשתי ואני מעל 50 אבא ותיק…
מאחל בריאות ואושר .