אינך חייב לתפוס כל כדור שנזרק אליך

הקשיבו לקטע הזה (מתוך ספרו של ד"ר ריצ'רד קרלסון), המופנה לאלה מאיתנו שכורעים לעיתים תחת הנטל של עזרה לכל דיכפין ושאולי מתקשים לומר "לא". לרבים מאיתנו הרי תמיד מופיע ה"לא נעים". הנה דרך מעניינת להתייחס לזה, בתרגום חופשי שלי מאנגלית:

לפעמים ההתלבטויות הפנימיות שלנו מגיעות מהנטייה שלנו לקפוץ ולהיות שותפים לבעיות של אנשים אחרים. מישהו משליך אליך איזה שהיא בעיה ואתה יוצא מתוך הנחה שאתה חייב לתפוס אותה ולהגיב. נניח לדוגמא שאתה עסוק מאד ובדיוק אז חבר או חברה מתקשרים אליך בטון תזזיתי ואומרים לך: "אמא שלי מוציאה אותי שוב מדעתי. מה לדעתך אני צריך לעשות?".

במקום פשוט לומר, "אני באמת מצטער, אבל איני יודע מה להציע" אתה באופן אוטומטי תופס את הכדור ומנסה לפתור את הבעיה. ואז, מאוחר יותר, אתה כבר מרגיש לחוץ וכעוס על שאתה מפגר בלוחות הזמנים שתכננת, ואתה בתחושה שכל אחד רק בא אליך בבקשות.
לזכור כי איננו חייבים לתפוס את הכדור היא דרך מאד יעילה להוריד מאיתנו לחץ.
כשחבר או חברה מתקשרים אתה יכול להשליך את הכדור, כלומר אינך חייב להשתתף במשחק בגלל שמנסים לפתות אותך להשתתף בו. אם לא תאכל את הפיתיון, הם כנראה יתקשרו למישהו אחר כדי לבדוק אם האחר מוכן להיות מעורב.
זה כמובן לא אומר שבכל המקרים אינך תופס את הכדור, אלא שזו הבחירה שלך לעשות כך, ולא מתוך כך ש"לא נעים". וזה כמובן גם לא אומר שלא איכפת לכם מהחברים שלכם, או שאינכם רגישים או נכונים לעזור.

רבים מאיתנו עומדים מול כדורים הנזרקים אלינו פעמים רבות במשך היום – בעבודה, מילדינו, מחברים, משכנים, ולפעמים מאנשים זרים. אם הייתי תופס את כל הכדורים שנזרקים לעברי (כותב המחבר) בוודאי הייתי כבר משתגע – ואני מניח שגם אתם.
אפילו משהו כל כך פשוט כמו לענות על צלצול הטלפון כשאתה באמת עסוק מאד באותו הרגע, הוא צורה של "תפיסת כדור שנזרק אליך". עצם המענה לשיחת הטלפון, יש בו משום הסכמה מצדך לקחת חלק במשחק הזה, בזמן שאין לך את הזמן או את הפנאי המחשבתי לעסוק בכך. על ידי הימנעות פשוטה מלענות לשיחה, או לענות בקצרה ולומר שאתה עסוק, אתה לוקח אחריות לשקט הנפשי שלך.

אותו הדבר נכון, אגב, גם לגבי הֵעַלְבוּת או קבלת חיצי ביקורת. כשמישהו זורק רעיון או הערה לכיוונך, אתה יכול "לתפוס" את זה ולחוש פגוע, או אתה יכול לעזוב את זה, להשליך את הכדור, ולהמשיך בסדר יומך.
הרעיון של "לא לתפוס כל כדור" רק משום שהוא מושלך לכוונך, הוא כלי מעניין. אתה עשוי לגלות שאתה "תופס" כדורים כאלה יותר ממה שאתה חושב…

(מהספר "אל תתרגש מדברים קטנים, והכול זה דברים קטנים", ד"ר ריצ'רד קרלסון – כל הזכויות שמורות)

אני מניח שזה מכוון יותר לאלו מאיתנו שאינם יודעים לומר לא. זה בוודאי לא אמור להטיף לכך שאין עלינו לעזור לאחרים. אבל אכן…. כמה זה לגיטימי לתת חשיבות ללוחות הזמנים שלנו ולפנאי המחשבתי שלנו, וכמו שהוא אומר, והמטאפורה נחמדה, חלק מהכדורים שנזרקים אלינו פשוט לא מוכרחים לקלוט אותם לחיקנו…..

זִקּוּקִין דִּי-נוּר (25)
שוקה, יום חמישי, 12 במרץ 2009

"אינך חייב לתפוס כל כדור" כפי ששודר בתכניתו של שמעון פרנס בגלי צה"ל

תגובות בפייסבוק

אתם מוזמנים להשאיר תגובה.
ניתן גם להירשם לעדכונים בדוא"ל. לחצו כאן להרשמה.

עדיין אין תגובות.

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)