שוקה שוקה שוקה, וואי כמה שהסיפורים שלך מעוררים מחשבות, וואי.

אתה פשוט נוגע בנקודות אמיתיות אצל כל אחד ואחד מאיתנו, כולנו חיים בתת הערכה וחבל על ההזדמנויות שעוברות מול העיניים ומבוזבזות.
מצאו סטטיסטית שההבדל בן מצליחים לנכשלים היא הרמת ההזדמנויות מהרצפה, שם היו מונחות. הרבה פעמים אנחנו מפחדים שאנחנו לא מספיק טובים. בסיפור שלך לבלונדינית, בחיים לתפקיד או עשייה.

אבל אם יש מזל, מגיע מלאך מהצד ומסביר לך שאתה מסוגל לפי-10 ממה שאתה עושה והכישורים שלך מיועדים לפי-10

אז את הבלונדינית פיספסת, אבל את שאר החיים אני מקווה שהרמת ממשטח ההזדמנווית החלקלק. אני בכל מקרה, מרים כל הזדמנות ומריצה קדימה. חלק מצליח וחלק לא. בסך הכל אני תמיד מתקדם קדימה, בחיוך.

חג שמח וכשר והרבה בריאות, יהודה

שוקה ידידי
"טוב ברוח הצפון" הוא ספר חביב במיוחד המגולל מערכת יחסים שתחילתה במייל שהגיע בטעות וסופה … בספר נוסף ששמו "כל שבעת הגלים" . אולי לא ספרות גבוהה אבל כל כך נוגע. קראתי את שניהם בנשימה אחת. מזדהה עם הגיבורים ומוצאת את עצמי בהם.
ואז.. באת אתה, מקסים כתמיד, עם הספור המיוחד שלך שמשאיר אותי חושבת… בת מזל היא השרה בשמלה האדומה שלך..שיש מישהו שזוכר…
ממרומי גילי אני יודעת שיש אי שם איש (אולי יותר מאחד) שהייתי אהבת נעוריו והידיעה הזאת מעלה מפעם לפעם חיוך ממזרי על שפתותי.. האם הייתי נענת לקריאתו לו קרא לי כעת?? האם לא טוב לה לנוסטלגיה להשאר בקסמה..עטופה במתיקות זכרונותיה?
בין חג שמח לשבת שלום , שלך- איילה

שוקה ידידי,
כמו תמיד אתה יודע לגעת עמוק ברגש עם סיפוריך הנפלאים.
ואפרופו פרשנות אישית שלילית, הסיפורים שלך מעניינים וטובים לא פחות מגדולי המספרים שאתה מצטט…
רוצים לשמוע עוד מסיפורך האישיים דווקא!
חג שמח!
בידידות,
חגי

היי שוקה, כתמיד אני נהנית לקרוא את סיפוריך וכשהם אישיים יש לזה נופך נוסף ומוסף. בהחלט מזכיר סיפורים נשכחים בעברי ואני מאמינה שכל אחד רגיש חווה כמותם. תודה על שיתופך ועל יכולתך הנדירה להעלות סיפורים אנושיים וחמים. חג שמח, שוש

שוקה היקר חג אביב שמח,
מה יהיה????כל סיפור שלך הוא יפור מרגש יפהפה ומחזיר אותי אישית לנוסטלגיה אליה אני מפליגה כאילו רק אמש זה קרה.
מעט אספר על ה"נוסטלג'י" שלי האישי ,אכן היו פולשים לתוך השיחות המרכזניות או כמו שסיפרת כל אחת ואחד יכול היה לפלוש לתוך השיחות ,לא זכור לי שגם התרגשנו מכך??זה היה ה"נוהל" ????וה"הרגל"???שירתתי בקריה במת"ש קראנו אז לבסיס "קומנדו קריה" הקלדתי את כל המשכורות של חיילי צה"ל, במכונת נשיונל 32"(מעין מכונת דפוס ענקית ומרעישה).

שוקה שוקה שוקה אני מהרהרת עם עצמי ולא גבשתי לי עדיין דעה אני מעט בדילמה בנושא של שרה הבלונדינית עם השמלה האדומה.

אשתף אותך, מצד אחד מקווה ששרה הבלונדינית עם השמלה האדומה תיצור עמך קשר בהמשך הסיפור המופלא הזה.
אך מאידך גיסא אולי לא כדאי???!!!!אולי עדיף שתשאר עם הזכרון על שרה הבלונדינית היפה עם השמלה האדומה והוא ילווה אותך עד 120שנה.

מסיפורים ששמעתי מחבריי וחברותיי שפגשו את חברי נעורהם או אהבות ראשונות ,לאחר עשרות שנים ,היו אכזבות והטעם הטוב אשר ליווה עשרות שנים הופס…התפוגג ונעלם בין רגע מכל מני סיבות אלו ואחרות….

מה דעתך???
אך בבקשה תבטיח ,אם בכל זאת שרה תיצור קשר תשתף אותנו??סגרנו???

שוב,תודה רבה לך מקרב לב על סיפור כה מיוחד,

בברכה ובהערכה רבה מאוד,

רבקה אביב

שלום שוקה
סיפוריך כובשים את לבי כול פעם מחדש. ואני נהנת לקרוא אותם.
נדיר שכול סיפור קולע בדיוק ומרגש אותי כול פעם מחדש.
אתה מבורך ברגשות מיוחדים ובכישרון לבטא אותם .
חג שמח דפנה

שלום שוקה
איזה כייף, איזה סיפור מקסים, תענוג צרוף.
ואולי זה לא רק הסיפור עצמו, אלה יותר איך מספרים אותו.
אתה מצליח בכל פעם מחדש לגעת ואפילו להעלות זיכרונות נושנים
וגם הלקח והתובנות מרתקים.
תודות ומועדים לשמחה
אבי

אם לשפוט לפי המקרה אז אוכל לספר שיש לי הרבה מה להפנים ( אומנם בעניין אחר)אבל זה רק מלמד אותנו שגם אז וגם היום לחץ חברתי גורם לנו ליהיות שונים ממה שאנחנו באמת מסוגלים ליהיות.בטחון עצמי זה שם המשחק ותמיד יהיה חייבים ליהיות חזקים

שלום שוקה,
התוודעתי לפינה המקסימה שלך בתכניתו של שמעון פרנס, ופתאום נוכחתי לדעת כמה התגעגעתי לכך שמספרים לי סיפור, ועוד סיפורים כה יפים ובעלי ערך מוסף. תודה

היי שוקה
אני לפעמים מתרגש עד דמעות בנימה של סיפורייך.
כן אני מרשה לעצמי להגיד לך אני גם דרמטי בסיפורים ועושה את זה נפלא.
לפעמים לילדים שלי , לפעמים לעובדים וסתם לחברים.
והסיפורים שלך – ממש מעוררים את הסיפורים שלי .
ממש סרט תורכי.
פעם נדבר אז אספר לך.
תמשיך לרגש אותנו זה מראה שאנחנו עדיין רגישים.
ולשמעון האהוב תודה שהוא מצליח לזרום.

שוקה יקר,
אני קוראת בשקיקה כל סיפור שלך לא משנה מאין לקוח ועל מי הוא,
אני חוזרת וקוראת כל הזמן את כל הסיפורים המופיעים באתר שלך
אגב האתר בפבוריט, וגם באמצע העבודה כשאני אוכלת את הכריך שלי
זה בא עם סיפור שלך.
וכאן אני אומרת לצערי, לא הכל מופיע. למשל, הסיפור על 3 סטודנטים שהיו אמורים להבחן עם כולם ופספסו (המבחן עם התקר בגלגל?) או הדתי עם התפוח בתחנת האוטובוס. המרצה המהמר וכו
ועוד כאלה יפים כמו שאתה יודע לספר שאפשר לקנא.
תהיה בריא וחזק
אני מחכה לסיפור השבועי.(אתה מתכוון להוציא ספר עם סיפורים שלך?)
שולה

שוקה שלום.אני שמח לקרא את סיפוריך לאחר זמן מה שלא היה לי הזדמנות. אגב,כמעט בכל שישי עד לפני כחודש הייתי מקריא את אחד מסיפוריך לאחר ארוחת הערב.הילדים מתחילים להנות כמוני…
הסיפור שלך הזכיר לי שבשנת 1972 בעת היותי בסדיר נסעתי בטרמפ עם חיילת בקבינה של משאית מטבריה לתל אביב. היות והדרך ארכה כשלש שעות עקב הנסיעה האיטית,התפתחה שיחה רומנטית ביני לחיילת,מה עוד שהיה צפןף חם ורועש. בפאתי תל אביב,הרומן התפתח כבר לחיבוק וכאשר הגענולקאנרי קלאב קיבלתי את הטלפון שלה שרשמתי אותו על קופסאת הסיגריות שלי. החיילת המשיכה לתל אביב ואני ירדתי מתוך כוונה להמשיך לכפר סבא. מכיון שלא עישנתי כשלש שעות הוצאתי את קופסאת הסיגריות ועישנתי מתוכה את הסיגריה האחרונה שהיתה בתוכה וזרקתי את הקופסא מתוך הרגל. לאחר מספר דקות כאשר הייתי הטרמפ אחר לכוון כפר סבא ולפתע נזכרתי במספר הטלפון שזרקתי ובתחושה של החמצה ואכזבה ממה שעשיתי לי ולחיילת שהתאהבה בי בשלש השעות היפות…

מה אפשר להוסיף על מה שאמרו קודמי???
כל מילה בסלע!
מרגש כתמיד, מעורר מחשבה, ומגבש תובנות…
מצפה בשקיקה לסיפוריך…
מרשה לי , למכור אותם הלאה.. עם ציון המקור כמובן???
תודה תודה
מלכה