כללי
השפעות סמויות
בימים אלה של חגי ראש השנה, וכדי לא לגזול זמנכם ממשפחתיות החגים, הנה חוויה קצרצרה על משפחתיות ועל השפעות שאיננו ערים להם. לא מעט פעמים דברים שאנחנו אומרים/כותבים/עושים נופלים על אוזניים קשובות, על עיניים פקוחות, על נפש חפצה וכך משאירים חותם בדרך סמויה שאיננו יודעים עליה. ברוב המקרים כלל לא נדע שהשפענו.
כיסא למחשב
בשבוע שעבר, בשופרסל הקרוב למגוריי שבשרון, צד את עיני מבצע של כיסאות מחשב, מעין כיסא מנהלים כזה. המחיר היה קורץ עד בלתי סביר – 150 ₪ בלבד. זול זה תמיד יקר בסוף, חשבתי על הקלישאה, אבל התמונה על אריזת הקרטון הייתה מבטיחה. שכנעתי עצמי שהכיסא שלי כבר בלוי, ואם הכיסא שבמבצע הזה לא יהיה טוב, כפרה, הלך הכסף, סכום לא גדול.
מישהו להישען עליו
הנה קישור לפודקאסט להקשבה לסיפור המוקלט – זיקוק 196 שם. החיים אינם קלים, כולנו יודעים זאת. בני, ניר, פעם אמר לי ברגע של שנינות: "אבא, אתה יודע, החיים זה לא 'איקאה'… הם מגיעים מורכבים…' ובנוסף לכל מצוקות החיים הרגילות של גידול ילדים, תמיכה בהורים מזדקנים, בעיות פרנסה ואתגרי קריירה, ומחלות רחמנא ליצלן, נפלו עלינו חמש […]
דויד גרוסמן ואני
הכותרת שלמעלה קצת יומרנית. איני מכיר אישית את דויד גרוסמן ולא פגשתיו מעולם, אלא בספריו.
באחד מימי השישי האחרונים, בצהרי היום, רכשנו זוג כרטיסים לאירוע חד פעמי – יומולדת 70 לסופר דויד גרוסמן – באולם 'צוותא' בתל אביב. התלבטתי באם ללכת, למי יש כוח בימים מוטרפים אלה למופעים, כך חשבתי.
לעבוד ביחד
אני חסיד גדול של חשיבותה של עבודת צוות. אין סוף סיפרי ניהול ומאמרים מדגישים שוב ושוב את חשיבות שיתוף הפעולה בהבאת כל ארגון לגבהים חדשים, בעיקר ע"י ניצול כישורים ואיכויות שונות של הפרטים במערכת. וכל האמור לעיל אינו מקל ראש או ממעיט, ולו במעט, בחשיבות היוזמה האישית ובחשיבותו של הפרט.
אנאנדה – המטפלת של אמא שלי
הנה קישור לפודקאסט להקשבה לסיפור המוקלט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 181 שם. לפעמים דברים קורים מכיוון בלתי צפוי לחלוטין. אתה אפילו לא חושב על זה. זה בכלל לא נמצא בתחום של ד' אמותיך. כך קרה לאָנָאנְדָה, המטפלת של אימי, בסיפור הבא שכתבה ושלחה אלי אגי רֶגנר: אמא שלי התעקשה שנים שהיא לא רוצה […]
פינתי ברדיו עוברת דירה…
היום זה לא סיפור זה רק עדכון לאלה שהאזינו לפינתי 'זיקוקין די-נור' בגלי צה"ל בימי שישי. ובכן הפינה עוברת דירה, מיום שישי ליום שבת, ומשכנה החדש יהיה בכאן רשת ב'. לאחר 20 שנה בגלי צה"ל (מתוכם 16 שנה עם הפינה שלי) שמעון פרנס עוזב ועובר לרשת ב'. החל מהשבת הקרובה 27.1 הוא מקבל תכנית חדשה […]
שלושה טייסים ושיר אחד
על מיקריות ועל הרצון העז לשוב הבייתה…
אביקם הוא ידיד טוב שלי. בעברו נווט קרב בטייסת 201 (שהתפרסמה בסדרה בערוץ 11), מ'בוגרי' מלחמת יום הכיפורים, ויועץ כלכלי בעיסוקו האזרחי. לצד העיסוקים החומריים הללו, ולענייני הנשמה, הוא אוהב לתרגם לעברית מילים של שירים לועזיים הקרובים ללבו.
הפָּאטְרִיָּה
כבר שנים שאני שולח את הזיקוקים הללו אחת לשבועיים. בימי המלחמה הקשים האלה אני חורג מעט ממנהגי ובשבוע הביניים אני מעלה לכאן סיפור מוקלט בלבד, לא כתוב, מארכיון הסיפורים הישנים שהקלטתי והעליתי לפודקאסט רק לאחרונה. זה סיפור ששלחתי כזיקוק לפני כשש שנים. אולי זה ייתן לכם פסק זמן לכמה דקות מהחדשות והאקטואליה. הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט […]
הפוך גוטה הפוך
אדם זקן, בגמלאות, מנוחתו הופרעה באופן קבוע ע"י קבוצה של ילדים שנהגו לשחק מתחת לחלון דירתו הקטנה שבקומה הראשונה.
נימוסים והליכות
פלוגת חיילים ישובה קשובה בקורס מסוים בַּאודיטוריום של הבסיס. לפתע נכנס פנימה אדם מבוגר, כפוף שכם, בולש בעיניו אחרי הקצין הבכיר ביותר שבאולם, מאתר אותו בשורה הראשונה ופונה אליו. הוא לוחש באוזנו כמה משפטים והמפקד אז מְפָנֵה לו מקום לידו.
חבל שלא שאלתי את הורי
זה היה כמעט לפני שנתיים. קראתי ספר ופיסקה שם הציתה בי מחשבה על הורַי, שמזמן כבר אינם.
זו לא פעם ראשונה שמחשבה חולפת בראשי, כפי שבוודאי חולפת בראשם של רבים, על ההחמצה בקשר שלנו עם ההורים – 'לוּ רק היו כאן שוב, היינו בוודאי נוהגים אחרת…'
חברים בחשיכה
חברוּת היא עבורי ערך בעל משמעות רבה. יש לו מקום של כבוד אצלי כמעט כמו משפחה. מצאתי את עצמי, דווקא בגילי המתקדם, מְפָנֵה יותר ויותר מקום בחיי לחברויות ישנות ותתפלאו… גם לחדשות. כבר זמן רב שאני מחכה לסיפור על חברות כדי להציף את הערך הזה ולשוחח עליו.
כיתה ללא שולחנות
להקשיב לסיפור בקולי, הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 146 שם. על אבי בַּרבֵּר – תת אלוף במיל בחיל האוויר – כבר סיפרתי כאן לפני כמעט עשור. מאז אנחנו שומרים על קשר, במעין הסכמה לא כתובה שכשהוא נתקל במשהו מעניין הוא שולח לי. והנה הוא מפנה תשומת לבי לסיפור שפורסם בארה"ב. חשבתי שבימים […]
אבא שעושה בושות
להקשיב לסיפור בקולי, הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 134 שם. לא מעט מכתיבתו של שלומי זילבר העליתי כאן. לאחרונה הוא נסע לבקר את בִּתו שעברה באופן זמני להתגורר בקוסומוי שבתאילנד. היא, בעלה ושני ילדיהם הקטנים. 'עם לפטופ וחיבור לאינטרנט אפשר לעבוד מכל מקום' טוענת הבת 'והרי בארץ קשה לצעירים.' ושלומי, כשהתגברו געגועיו, […]
דרישת שלום מאבא
הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 105 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט את ירון אינני מכיר. לפני כמה שבועות הוא שולח אלי מייל, מגדיר עצמו כפריק של רדיו ומחמיא לפינתי בגלי צה"ל. ירון הוא במאי תיאטרון, חי כבר שנים רבות בשטוטגרט שבגרמניה. יליד הארץ לְאֵם ממוצא תימני (דור שביעי בירושלים) ולאב […]
גברים מנוגה
הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 80 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט איש מאיתנו אינו אוהב ביריונות, אבל גם מאחורי בריונות מתחבא כנראה סיפור. הנה… מילקוט חוויותיו של שלומי זילבר: אם אתה יליד גבעתיים, בטוח נצרב בך זיכרון מנֹגַהּ. היום נוגה זה סתם צומת, אבל פעם ניצב שם קולנוע נוגה, שכבר […]
מדף הנעליים השכוחות
הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 71 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט למי מאיתנו אין חלומות גנוזים, שמשום מה תמיד נמצא תירוץ לדחות את מימושם. למי מאיתנו לא חולפת לעיתים המחשבה – מאין לעזאזל אמצא את האומץ לממשם? הקשיבו לסיפור הנוגע ללב הבא, מפרי עטו וחוויותיו של שלומי זילבר: השבוע […]
לחפש את הדלת שנפתחת
הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 63 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט יש אימרה המיוחסת לאלכסנדר גרהאם בל ויש כאלה שאומרים שהיא מיוחסת להלן קלר, שאומרת בערך כך: "כשדלת אחת נסגרת, אנחנו עסוקים מידי במבט מתייסר בדלת הסגורה, ולא שמים לב שדלת אחרת נפתחת עבורנו…" ובמילותיי שלי: אנחנו מתרפקים על הבעיה […]
לחיות בתוך השיר…
הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 60 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט "שִׁירִים עַד כָּאן הַבֶּכִי וְהַצְּחוֹק קוֹלוֹת הָאֲנָשִׁים כּוֹכְבֵי הַזְּמָן וְכָל מַה שֶּׁהָיָה נַשְׁאִיר וְכָל מַה שֶּׁהָיָה נַשְׁאִיר לִחְיוֹת בְּתוֹךְ הַשִּׁיר…" כך כתב נתן יונתן והנציח את הקשר, שיש בוודאי לכל אחד מאיתנו, בין שירים למאורעות החיים שלנו, מלידה ועד […]
לדעת לסלוח
הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 58 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט אימרה שאיני יודע מקורה אומרת כך: "הראשון לבקש סליחה הוא האמיץ ביותר. הראשון לסלוח הוא החזק ביותר. הראשון לשכוח הוא המאושר ביותר…" אנחנו מדברים לא מעט על חשיבות בקשת הסליחה וההתנצלות, אנחנו מקדישים לכך אפילו חג ביהדות, ומאידך […]
נקמה מתוקה
הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 48 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט הסיפור הקצר הבא הגיע אלי כסרטון ביו-טיוב. זה סרטון קצר, חביב מאד, שכאילו ניבזקו עליו מעט מכמה תבלינים. מעט שיעור בשירותיות מהי, מעט מקשיחותם של נהלים, מעט מחשיבה מקורית מחוץ לקופסא ואפילו מעט צימוקים לסיום של… נקמה מתוקה. הנה […]
הזוג האחר
בעודי מתלבט איזה סיפור, איזה מסר, איזה ערך להציף בפרוס השנה החדשה, מעביר אלי חבר טוב – אריק אבן – סרטון קצר שנגע בי ועצר את התלבטותי. העברתי את הסרטון חזרה לשפת התסריט, מקווה שלא אחטא לסירטון: התמונה נפתחת במבט מקרוב על רגליו של ילד צועד. מכנסיו מרופטים, כפכפי האצבע משופשפים ובלויים, והנה רצועת […]
הֶהָייה או חלמתי חלום?
כמו רבים אחרים, גם אלי נטפלה הקורונה… ולפני כמה שבועות נידבקתי ונכנסתי לסטטיסטיקה. אבל לא על המחלה רציתי לספר אלא על אנקדוטה הזויה שבתהליך: אפיזודה ראשונה בשבת לפני כחודש הגיעה הודעה לנייד שאני חולה מאומת. אני כבר חולה כשבוע. התקשרה רופאה מהמוקד שאלה למצבי, אולי נבהלה מקשישותי והמליצה שאפונה לבית החולים לבדיקות. היא שולחת לי […]
הפיספוסים הקטנים של החיים
קובי הוא ידיד וותיק, היום בעשור השמיני לחייו. בעברנו שירתנו יחד כמנהלים מקבילים באחת מהחברות המוּכָּרות במשק. אני מאד מעריך את דרך החשיבה שלו, את יושרו, ואת ישירותו, שלעיתים מחירה הוא עקשנות בלתי מתפשרת. שוחחנו השבוע בטלפון ומהיכרותו את חיבתי לאנקדוטות אנושיות קטנות, הוא משתף אותי בסיפור קטן שצץ בחייו לאחרונה: אתה מכיר את […]
אוסקר ווילד
לפני הסיפור עדכון קטן: לאחר מופע מוצלח בפסטיבל מספרי הסיפורים בסוכות האחרון בתיאטרון גבעתיים, אופיע שוב והפעם בצוותא בתל-אביב (צוותא 2), ביום שישי, 15 במרץ 2019 בשעה 12:00 (בצהריים). זהו מופע משותף של עופר גביש, חוקר הזמר העברי ועבדכם הנאמן. יהיו שם סיפורים, שירים, והחוכמה שביניהם, תחת השם "וקצת בינה בלב מכניס". אם מסקרן אתכם לראות את […]
דודה הרטה
בחינוכם של ילדינו בתחום המוסר והערכים איננו כנראה היחידים שמשפיעים. שותפים לנו גם המורים בבתי ספר, מדריכים בתנועות נוער וגם הסביבה האחרת. יחד עם זאת, בחינוכם של ילדינו בהיבט הכספי, אני מניח שלנו כהורים יש השפעה מכרעת. חשיבות החיסכון, העצמאות הכלכלית, נדיבות ורוחב לב או, רחמנא ליצלן, קמצנות מושפעים מהבית, לטוב או לרע. כך לפחות […]
הזמן לא חולף…. אנחנו חולפים
רוני צְוֶובְּנֵר הוא ירושלמי וותיק, שהיכרתי בשנה האחרונה. באחת משיחותינו נחשפתי לסיפורו האישי הכאוב ועמדתי פעור פה, נדהם שוב מול נפתולי החיים. אביו של רוני (עקיבא המוכר כדוּצִי) הלך לעולמו בגיל מאד צעיר ורוני, בנו הבכור, אז בקושי בגיל בר המצווה. הוא נחשף אז לשכול בפעם הראשונה, בקושי נער, לא יודע כיצד להתמודד עם […]
העולם בירוק
עדכון קטן למאזינַי ברדיו – החל מהשבוע תכניתו של פרנס בגלי צה"ל "העונג השישי" תועתק לשעה 16:00. אי לכך, פינתי הצנועה תשודר בחלקה הראשון של התכנית לאחר השעה 16:00 ולא לאחר השעה 15:00 כפי שהיה עד כה. ולסיפורנו – רבות נאמר ונכתב על חשיבותה של הגישה בחיים. אנחנו כנראה מבינים זאת. אנחנו גם מבינים ששני […]
‘Karat in Carrot’
לא מעט סיפורי טבעות כבר סיפרתי כאן, והנה עוד סיפור טבעת הזוי. יש משהו כנראה בטבעות שגורר איתן סיפורים כאילו מהאגדות. לפני כמה שבועות ביקרתי בקנדה וידידת משפחה שם, שמודעת לזיקתי לסיפורים מעניינים, הפנתה תשומת לבי לסיפור הבא, שפורסם ברשתות התקשורת שם. הנה בתרגום חופשי שלי מאנגלית: מרי גראמס (Mary Grams) היא תושבת אלברטה […]
שלא ייגמר לעולם
אקדים השבוע את משלוח הזיקוק בגלל ראש השנה שבהמשך השבוע, ואקדיש אותו לשיר תפילה, אולי השיר המרטיט ביותר בזמר העיברי. אני מתכוון לשיר 'הליכה לקיסריה' המוכר יותר במילותיו הראשונות 'אֵלִי, אֵלִי…', השיר עליו גדלנו כולנו. נחשפתי למלוא קורות השיר הזה, אחד מנכסי צאן הברזל שלנו, בסיור מזמר שהוזמנתי אליו בקיבוץ נען ובספר שקראתי בעקבותיו על חייו […]
Rainy days
את עופר, שפגשתי בסין לפני כמעט עשור, כבר היכרתי לכם. איש עסקים חיפאי שהעתיק עסקיו לסין ומתגורר שם בעיר גדולה שכמעט ואין בה זרים. מגלגל עסקים מחד ומאידך שואף מלוא ריאותיו ניחוח תרבות ואנשים, כי עופר הוא איש של אנשים. הוא כותב משם לידידיו וכתיבתו חמה, אנושית ושנונה. הוא מצרף תמונות שיגרמו לך להיות שם […]
שוטה הכפר
שבתי אמש מביקור קצר בפולין. מעט וורשה, מאידאנק ועיר הולדתו של אבי ליד העיר לובלין שבפולין. מעולם לא ידעתי שמחנה ההשמדה היה רחוק קילומטרים ספורים מהעיירה בה הוא גדל. מסע קצר שהעלה בי הרהורים וחרטות על שלא עשיתי מסע שכזה בעוד אבי בחיים. וצף ועלה בי הסיפור הבא ששטח בפני בוריס אדלר על הוריו ילידי […]
לתקן בצנעה עוולות של אחרים
בעיירה קטנה בצרפת, כיכר מטופחת ונעימה, סיימתי זה עתה לשתות כוס משקה חם ואני תר בעיני אחר פח אשפה. וצף ועלה בי סרטון קצר ששנשלח אלי רק לאחרונה, בדיוק באותו ההקשר של כוס קרטון ופח האשפה, מיד תבינו. אתחיל כקדימון, בחוויה קטנה שהעליתי כאן לפני שנתיים. סיפרתי על אדם בשם דובי, איש עסקים, שסיפר לי […]
קולו של החזן
את פרופסור שולמית פרוש, לשעבר מנהלת היחידה לריפוי בעיסוק בהדסה שבירושלים, פגשתי לארוחת ערב. ידידה של ידידה. איני יודע אם אוכל לשחזר את סיפורה כפי שהיא סיפרה לי בקולה השקט, הרהוט והמרגש… אבל אנסה. "אמי.. לוֹטִי," כך היא התחילה "נולדה וגדלה בגרמניה. כמו רבים מניצולי השואה היא מיעטה לדבר על הימים הקשים שעברה, על משפחתה […]
הילדה במעיל האדום
אחת מהסצנות הבלתי נשכחות בעולם הקולנוע היא הסצנה של הילדה במעיל האדום על רקע קלגסי הנאצים בשחור לבן מתוך סרטו של שפילברג 'רשימת שינדלר'. את הסצנה מלווה השיר הנוגע ללב של המשורר מרק ורשבסקי שכל כך מסמל את הווית העולם הישן והשטעטל היהודי – על הרבי שבחדר קטן, צר וחמים מורה לתלמידיו את האלף בית. […]
חיבוק אקראי
הנה שיירים אנושיים קטנטנים מהאזעקות בגוש דן. המלחמה האחרונה הטביעה חותם קשה באורית, והיא כבר למודת מלחמות, אינה ילדונת כלל ועיקר. היא מקנאה באלה שעוברים אזעקות בשלוות רוח, אצלה צעקת הסירנה מחרידה כל מיתר וכל שריר בגופה. "זה היה ממש בימים הראשונים של המלחמה" אורית מספרת. "אני בדרכי מהמשרד, משתרכת בפקקים של כביש ארבע וממש […]
אוזן שאינה קשבת
הקשיבו לסיפור הבא, מקוריאה. מעט עיבדתי אותו אבל רוח הדברים נשמרה: לאִמי הייתה אוזן שסועה, כמעט חצי מאוזנה הייתה חסרה. שערה היה דליל וקצר, ולא היה בו די להסתיר את אוזנה המוזרה והמעוותת. למען האמת גם האוזן שלי לא הייתה מושלמת, גם שם היה איזה חתך מוזר, אבל האוזן הייתה שלמה. הנחתי שזה תורשתי […]
שיעור מהשכן
אורלי פרגר, ידידה טובה מאורלנדו שבארה״ב, העבירה אלי את הסיפור הנוגע ללב הבא. היא לא ידעה את המקור. הנה בתרגום חופשי שלי מאנגלית, מסופר בגוף ראשון: אמי התקשרה אלי בוקר אחד וקולה מעט עצוב: ״מר בלסר נפטר אמש בלילה. ההלוויה ביום רביעי.״ הקשבתי לה ותמונות מימי ילדותי צפו ועלו בי. כנראה ששתיקתי התארכה. ״אתה עדיין […]
בית הלוויות
"אתה חייב לקרוא את סיפוריו של יצחק קרונזון" אומר לי ג'קי עציוני, ידידי החיפאי, בדרכנו לחופשה משותפת בארץ רחוקה ומגיש לי כשי את אחד מספריו. יצחק קרונזון הוא קרדיולוג ישראלי ידוע-שם החי כרגע בניו-יורק והסיפורים מחייו שזורי הומור שנון, כמעט מטורף. הקשיבו לתקציר מהסיפור הבא שלו. הוא לוקח אותנו לניו-יורק, השנה היא 1985: לזקנה בת […]
רציתי רק קיסם
לפני כמה שבועות הייתי בברצלונה לגיחה קצרה של זמן איכות עם בני הבכור. בערב אנחנו במסעדה צפופה מלהגים על קנקן סנגריה וצלחות קטנות של טַפָאסים. אני זקוק אז לקיסם, שולח ידי לשולחן הקרוב ומבקש רשותן של שכנותינו ליטול קיסם. הן מהנהנות בנימוס ובהיסוס שואלות האם זו עברית, השפה בה אנחנו משוחחים ביננו. מתברר אז שגַבּי […]
המורה שאני זוכר
אני בסיור קצר בכמה חברות סטארט-אפ. אחת מהן עוסקת בלימוד מקוון. "והיכן מקומו של המורה שאני מכיר?" אני שואל ונזכר בַּמורים שהשאירו בי חותם. ואז, צף ועולה בי סיפור של מאיר שלו, שהעבירה אלי אלונה מוסקוביץ כבר לפני שנים. הנה הסיפור, מקוצר מעט, בתקווה שלא פגעתי באיכויות המקור: הייתי אז כבן עשר, גרתי בנהלל, ועמדה לפניי […]
נחש הכסף
אני מבקר במוזיאון זוחלים בארץ רחוקה. נחש ענק בצבע כסף שרוע ללא תנועה בכלוב זכוכית ומעלה בי סיפור של מנחם תלמי -"נחש הכסף" – ששלחה אלי נורית רכס-גל, בת דודתי. מנחם תלמי הוא עיתונאי וסופר שיחסוֹ מיוחד לישראל של פעם. קטונתי מלעבד את תלמי, אבל הנה תקציר מסיפורו, בתקווה שאיני חוטא מהותית למקור: זה לצד […]
מצפה יאיר
צירופי מקרים מוזרים ולא צפויים תמיד עוררו בי סקרנות. חלקנו נראה בכך אישור שיש יד מכוונת וחלקנו נאמר: 'למרות הכל, הכל מקרי.' הקשיבו להשתלשלות האירועים הבאה: בדצמבר 1996, לפני שש עשרה שנה, מצא סמל ראשון מהשייטת, יאיר אנגל, את מותו באימון צלילה במפרץ חיפה כשהוא קשור בחבל-חיים לחברו סמל ראשון מתן פוליבודה. הסיבות שגרמו למותם […]
גלעין של אפרסק
אבי חמרה, נהג אוטובוס אוהב סיפורים מכפר יונה, שלח אלי את הסיפור הסיני העתיק הזה. הוא לא ידע את המקור ואני איני יודע אם זה באמת סיפור סיני, אבל נשאיר את זה כך כי לסיפורים סיניים עתיקים הרי יש נופך של חוכמה בתודעה שלנו. לפני הרבה שנים, חי בסין גנב, יתום מאם ואב. הוא גדל […]
זה לא כיוונה של הרוח…
אני נמצא בצרפת, משקיף על תעלת למאנש ורוח חזקה שבאה מהים מכרבלת אותי במעילי. משבי הרוח העזה מעלים בי משפט חכם ששמעתי לאחרונה מפי מַיילְס הילטון בַּארבֵּר – "זה לא כיוונה של הרוח שקובע…". מיילס הוא הרפתקן בריטי שמתח את גבול יכולת האדם. הוא חצה את הלמאנש במטוס קל, טיפס לפסגות המונט-בלאן, הקילימינג'רו וההימליה, צלל […]
רגעים של סוכריה על מקל
עדי פאר הפנה תשומת לבי להרצאה קצרה ב TED של מרצה בשם דְרוּ דַאדְלִי. לדבריו, כולנו גורמים לשינוי בחיים של מישהו, ופעמים רבות אפילו איננו יודעים שאכן השפענו. דְרוּ מאמין שזו מנהיגות אמיתית והיא חבויה בכל אחד מאתנו. נשמע קצת נפוח? הקשיבו לזווית הראיה שלו (תרגום חופשי שלי מאנגלית): אנחנו נוהגים לחשוב שמנהיגות זה משהו יוצא דופן. […]
משהו של צפרדעים
ידיד טוב שלי מארה"ב סיפר לי על ספר ילדים בשם "משהו של צפרדע" (A Frog Thing ). כתב את הספר אריק דרכמן, סופר ילדים אמריקאי צעיר שקבל השראה לכתיבת ספרי ילדים מרצונו לשעשע את אחייניו. וככל שידידי הקריא את הסיפור לבנו הקטן שוב ושוב, הוא גילה בעצמו דברים מעניינים בסיפור שנתנו לו חומר למחשבה. הנה וורסיה […]
פּיסלם של זוג אוהבים
תמונה מלבבת שנשלחה אלי, של ילדון המחבק בחיוך כובש פסל של ילד, הציפה והעלתה מזיכרוני סיפור קטן, קסום ורב משמעות. כולנו יודעים להבחין מילולית בין עבר ועתיד. העבר זה מה שכבר עבר, שהיה, שאיננו, ואילו העתיד זה מה שיהיה, מה שנמצא לפנינו, שברב המקרים הוא עלום ולא ידוע. אבל הבחנה מעניינת יותר בהקשר הזה היא שהעבר, […]
חום של הורה
את ד"ר רפי רומנו לא הכרתי אישית, גם לא פגשתיו מעולם. ידעתי שהוא בתחילת שנות החמישים שלו, נשוי ואב לארבעה ילדים, מומחה בעל שם ביישור שיניים ומרצה מבוקש בחו"ל. בהקשר מסוים שוחחנו בהתכתבות על השפעות של הורים על התנהגותנו כבוגרים ואז, בחן רב, הוא סיפר לי את סיפורו הבא: לפני כמעט 20 שנה ואני אז כבן שלושים […]
יום לא טוב בעבודה
אתם מכירים את הימים האלה, שאינם כל כך מלהיבים בעבודה? משהו לא מסתדר, מישהו פישל, הבוס דיבר לא יפה, נמאס לך מהפוליטיקה, ואז אתה אומר לעצמך מה לעזאזל אני עוד עושה פה? איך אני תמיד נופל למקומות עבודה עם אנשים כאלה? למה תמיד אני נקלע למקום עבודה שאני לא אוהב? אז בהקשר הזה, הנה קטע […]
הפונטיאק והקינוח
לאחרונה התוודענו לתלונה משמעותית בטויוטה, ושם הוחלט להחזיר רכבים בגלל בעיה בדוושת הגז. הקשיבו לתלונה אחרת מתעשיית הרכב, הזויה לכאורה, סיפור כנראה אמיתי, ואחר כך ניקח את זה למחוזות של 'אולי כדאי להיות פתוחים': בחברת ג'נרל מוטורס, במחלקת פונטיאק, התקבלה יום אחד התלונה הבאה: " זוהי הפעם השניה שאני כותב לכם. אני לא מאשים אתכם […]
הביאו נועם הליכות לנהיגה
חשבתי שנהיגה בארץ אינה תרבותית, עד שכמה ימי נהיגה באופנוע קטן בדרום הודו (רק לפני שבוע) שינו לי מעט את זווית הראיה. יחד עם זאת, ההתבוננות בנהיגה המוטרפת שבהודו ובכמות הצפירות הבלתי הגיונית שכאן, העלתה בי את ההרהור המחודש – הניתן לשנות הרגלי נהיגה? אבל ראשית אשתף אתכם בשתי תובנות קטנות בהקשר הזה. בתובנה הראשונה נתקלתי בספר […]
אמא של מיכל
את מיכל פגשתי בכנס מקצועי במלון לשפת ימה של הרצליה. באחת ההפסקות, בעודנו לוגמים קפה ומביטים על החוף שטוף השמש החורפית, גלגלנו שיחת היכרות קצרה. מיכל בת ארבעים וקצת, נעימת מראה ובהירת ביטוי, היא מעצבת פנים במקצועה, נשואה באושר ואַם לשלושה בנים ולבת זקונים בת שש. השיחה גלשה לה לענייני אי-הבנות בין הורים לילדים ואז […]
"עובר דירה" לבלוג
לכל ידידי מקבלי הזיקוקין, זה כבר זמן רב ש"מביני דבר" מנסים לשכנע אותי שזיקוקי הדי-נור מן הראוי שיעברו לפורמט מתקדם יותר. שמן הראוי לעזוב את נספחי ה-Word שאני שולח וליצור בלוג שכל אחד יוכל להיכנס אליו כשהוא מקבל הודעה במייל ששלחתי זיקוק נוסף, לראות את זה בעיצוב מקצועי יותר, לדפדף שם בזיקוקין ישנים כרצונו וכל "שאר […]
