ארכיון כותב

לודמילה ואני

לפני כמה חודשים פרסמתי סיפור תחת הכותרת 'מה שמך?'. זו הייתה חוויה שסיפר לי חבר על נוהגו לשאול אנשים ששרתו אותו לשמם. הגיעו אלי לא מעט תגובות וביניהן תגובה של קובי שטויאר שכך כתב: 'גם אני ער ומצר על האנשים השקופים, אותם אלה שאנו חולפים על פניהם ומתעלמים מקיומם כאילו היו רק חלק מהנוף. אני מצרף לך לינק לכתבה קטנה שפורסמה בעיתון דה-מרקר, לפני 15 שנה.'
אז הנה הכתבה, כל כך מהחיים…:

מוכרחים להמשיך לנגן

לעפר גביש אתר אינטרנט שם הוא בקביעות מספר על מקורם של שירים שהוא חקר והעמיק בהם.
לאחרונה הוא שלח למנויי האתר שלו את הסיפור מאחורי השיר המוכר והידוע, המזומזם בכל הזדמנות, ושכותרתו כבר הפכה למטבע לשון: "את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק…".
בימים הקשים שאנחנו עוברים של שכול, אובדן וחטופים, מילות השיר הזה מקבלות משמעות אקטואלית ובמידה רבה גם מנחמת, בָּמשמעות שהחיים חזקים מהכול ומוכרחים להמשיך ולנגן.

השפעות סמויות

בימים אלה של חגי ראש השנה, וכדי לא לגזול זמנכם ממשפחתיות החגים, הנה חוויה קצרצרה על משפחתיות ועל השפעות שאיננו ערים להם. לא מעט פעמים דברים שאנחנו אומרים/כותבים/עושים נופלים על אוזניים קשובות, על עיניים פקוחות, על נפש חפצה וכך משאירים חותם בדרך סמויה שאיננו יודעים עליה. ברוב המקרים כלל לא נדע שהשפענו.

אהבות נעורים

הנה קישור לפודקאסט להקשבה לסיפור המוקלט – זיקוק 198 שם. אהבות נעורים כולנו חווים. חלקם הופכים לזוגיות עתידית רבת שנים, ומרביתם נספגים באלבומי הזיכרונות, מזיזים מעת לעת פרפרים סמויים בנשמות. הקשיבו לחוויה מפרי עטו של שלומי זילבר, הנוהג לספר על ילדותו בגבעתיים: אלינור נשואה כבר למעלה משלושים שנה באושר ובעיקר בעושר. היא נולדה לבית קשה-יום. […]

כיסא למחשב

בשבוע שעבר, בשופרסל הקרוב למגוריי שבשרון, צד את עיני מבצע של כיסאות מחשב, מעין כיסא מנהלים כזה. המחיר היה קורץ עד בלתי סביר – 150 ₪ בלבד. זול זה תמיד יקר בסוף, חשבתי על הקלישאה, אבל התמונה על אריזת הקרטון הייתה מבטיחה.  שכנעתי עצמי שהכיסא שלי כבר בלוי, ואם הכיסא שבמבצע הזה לא יהיה טוב, כפרה, הלך הכסף, סכום לא גדול.

מישהו להישען עליו

הנה קישור לפודקאסט להקשבה לסיפור המוקלט – זיקוק 196 שם. החיים אינם קלים, כולנו יודעים זאת. בני, ניר, פעם אמר לי ברגע של שנינות: "אבא, אתה יודע, החיים זה לא 'איקאה'… הם מגיעים מורכבים…' ובנוסף לכל מצוקות החיים הרגילות של גידול ילדים, תמיכה בהורים מזדקנים, בעיות פרנסה ואתגרי קריירה, ומחלות רחמנא ליצלן, נפלו עלינו חמש […]

כאחד האדם

רב סרן י', כך הוא בקש שאקרא לו, שלח אלי לפני למעלה מעשור חוויה אישית משלו שקשורה בדרך כל כך מעודנת באמנון ליפקין-שחק, הרמטכ"ל ה- 15 שלנו. הוא לקח אותי אז כמעט 30 שנה לאחור,  למאי 1996, חצי שנה לאחר רצח רבין. לא פירסמתי אז את הסיפור ומשום מה העדפתי אז רק לספר אותו בפינתי בגלי צה"ל, אמרנו כבר שאיני אוהב לערב כאן אקטואליה.

משקפיים וָפֶרַח

ונזכרתי באגדה יפנית שסיפר פעם המשורר רוני סומק, על איכר יפני שקנה בשוק חצי כיכר לחם ופרח.
"למה קנית חצי כיכר לחם ?" שאלו אותו בני משפחתו, "ומה נעשה עם הפרח?"
האיכר חייך וענה: "קניתי חצי כיכר לחם כדי שנוכל לחיות, ואת הפרח… כדי שיהיה בשביל מה לחיות…"

חלום רע

למי מאיתנו לא חולפת לעיתים המחשבה על 'הדשא הירוק של השכן'?  האם זו הסתכלות טובה שממריצה אותנו לתחרות ולהגעה להישגים, או שמא זו הסתכלות מתסכלת שיש בה צרות עין ורק גורמת לך להרגיש לא בנוח אם מה שיש.
והרי זה ברור וידוע שאנחנו חיים בעולם של השוואות. במיקרים רבים אושרנו נגזר מכך.

לשוב ולראותו

כבר כתבתי כאן שאני אוהב את סגנון כתיבתו של אשכול נבו. אני מתחבר לרגישותו לאנשים וללב הקשוב שלו לליקוט אנקדוטות חיים קטנות. במוסף ידיעות של חג הפסח האחרון פורסם סיפורו הבא. הנה תקציר ממנו. מחוויותיה של מפונָה בצפון.

המנגן במנדולינה

לא מעט מהזיקוקין הללו נגעו לאותם אנשים שנמצאים בכל מקום שאנחנו הולכים אליו, שמשרתים אותנו כל אחד בדרכו. השומר בגן או בקניון, הקופאית בסופר, נהג האוטובוס. עבור הסביבה, וכנראה גם עבורנו, הם בדרך כלל אנונימים. חסרי שם ניחא, כי הרי לא תמיד ניתן או נוח לשאול כל איש לשמו, אבל לפחות מה עם ברכת שלום, מה עם אמירת תודה ולו רפה?

וכי חינוך מתחיל מהבית?

בינעם הרש הוא מחנך ויזם חינוכי במערכת החינוך הדתי. מידי פעם מגיעים אלי דברים שהוא כותב ואני נפעם, כמעט כל פעם מחדש. בהכירי אותו למדתי שיש הבדל בין מורה למחנך.  אבינעם הוא מהסוג הזה של מחנכים שמשאירים חותם, וכשאני חושב עליו אני תמיד נזכר באימרה של הפסיכולוג האמריקאי פרדריק סקינר: "חינוך זה מה ששורד, כאשר מה שנלמד כבר נשכח…".
והנה הוא, כמחנך, לא שוכח לפרגן לתרומתם של ההורים:

דברים שנראים מטופשים

לפעמים אנחנו נתקלים בדברים שעל פניו נראים מטופשים ואז, מזווית אחרת או במחשבה שנייה, אולי הם אינם כאלה מטופשים.

מה שמך?

הבחנתי אצל אפי בתופעה מעניינת – הוא היה נוהג לשאול לִשמם של אנשים ששירתו אותו, גם אם זה היה שירות כללי ולא אישי. למלצרית שהגישה את התפריטים הוא היה שואל: "מה שְמֵך?" והיה בטון שלו משהו אנושי וחמים, לא אדנותי ומתנשא, לא פולשני, וגם לא פלרטטני. "מיכל." היא ענתה. "תודה לך מיכל." הוא משיב.

דויד גרוסמן ואני

הכותרת שלמעלה קצת יומרנית. איני מכיר אישית את דויד גרוסמן ולא פגשתיו מעולם, אלא בספריו.
באחד מימי השישי האחרונים, בצהרי היום, רכשנו זוג כרטיסים לאירוע חד פעמי – יומולדת 70 לסופר דויד גרוסמן – באולם 'צוותא' בתל אביב. התלבטתי באם ללכת, למי יש כוח בימים מוטרפים אלה למופעים, כך חשבתי.

לעבוד ביחד

אני חסיד גדול של חשיבותה של עבודת צוות. אין סוף סיפרי ניהול ומאמרים מדגישים שוב ושוב את חשיבות שיתוף הפעולה בהבאת כל ארגון לגבהים חדשים, בעיקר ע"י ניצול כישורים ואיכויות שונות של הפרטים במערכת. וכל האמור לעיל אינו מקל ראש או ממעיט, ולו במעט, בחשיבות היוזמה האישית ובחשיבותו של הפרט.

פתק על עמוד חשמל

הנה קישור לפודקאסט להקשבה לסיפור המוקלט – זיקוק 182 שם יש הרבה רוע בעולמנו שמכווץ את הלב, אבל יש גם טוֹֹב שמרחיב את הלב. קראתי פעם משפט שאיני יודע את מקורו, שאומר בערך כך: "פָּזֵר טוּב-לב על סביבותיך, כמו קונפֵטִי… לחלק מהאנשים סביבך זה ייצמד… וימשיך איתם הלאה…" האמנם? האמנם מעשים של טוב לב הם […]

אנאנדה – המטפלת של אמא שלי

הנה קישור לפודקאסט להקשבה לסיפור המוקלט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 181 שם. לפעמים דברים קורים מכיוון  בלתי צפוי לחלוטין. אתה אפילו לא חושב על זה. זה בכלל לא נמצא בתחום של ד' אמותיך. כך קרה לאָנָאנְדָה, המטפלת של אימי, בסיפור הבא שכתבה ושלחה אלי אגי רֶגנר:   אמא שלי התעקשה שנים שהיא לא רוצה […]

על הגזמה

אינני מתחבר לאנשים שמגזימים. כאלה שמיפייפים כל דבר, שכל חוויה שלהם היא הכי מיוחדת, שילדיהם הכי מוצלחים והנכדים שלהם הכי מתוקים.
'מאין נובע הצורך הזה להאדיר ולפאר?' תמיד תהיתי. 'הם לא מבינים שזה לא אמין?'
עם השנים למדתי שמה שבאמת מחבר אנשים זה השיתוף דווקא על הקשיים, המבוכות, המצוקות.

אופרה

זה לא סיפור על אופרה, זה סיפור על הליכה לאופרה וזוגיות…

פינתי ברדיו עוברת דירה…

היום זה לא סיפור זה רק עדכון לאלה שהאזינו לפינתי 'זיקוקין די-נור' בגלי צה"ל בימי שישי. ובכן הפינה עוברת דירה, מיום שישי ליום שבת, ומשכנה החדש יהיה בכאן רשת ב'. לאחר 20 שנה בגלי צה"ל (מתוכם 16 שנה עם הפינה שלי) שמעון פרנס עוזב ועובר לרשת ב'. החל מהשבת הקרובה 27.1 הוא מקבל תכנית חדשה […]

טיפים קטנים מסבתא

הייתי כבת 12 כשסבתא לחשה לי באחד ממפגשי יום השישי: "מֵיידָעלֵה…", כך היא קראה לי, "מיצאי כמה דקות לבוא אלי ונשוחח. את תהיי בקרוב בת-מצווה ובהדרגה תְצַמחי כנפיים. חשבתי… שאולַי… כמה עצות קטנות מסבתך… יועילו…" 

פלחים של תפוז

אבא שלי תמיד אהב תפוזים. ליתר דיוק אהב לקלף אותם. כילד, אני זוכר את אבי תמיד שואל אותנו: 'מי רוצה תפוז?' רק כדי שיוכל להזדרז ולקלף ולפלח לפלחים.

שאלה יהיו השריטות שלנו

סיפור נוגע ללב על הניחומים שאנחנו מוצאים לעיתים ביחס אנושי הגון שאנחנו מקבלים.
באחד הבקרים של ימי השישי האחרונים, בעיצומה של מלחמה, חברים הזמינו אותנו להצטרף אליהם להצגה בקאמרי, כמאה מטר מכיכר החטופים  – 'ימים טובים פי אלף'  (משירה של שימרית אור).

שלושה טייסים ושיר אחד

על מיקריות ועל הרצון העז לשוב הבייתה…
אביקם הוא ידיד טוב שלי. בעברו נווט קרב בטייסת 201 (שהתפרסמה בסדרה בערוץ 11), מ'בוגרי' מלחמת יום הכיפורים, ויועץ כלכלי בעיסוקו האזרחי.  לצד העיסוקים החומריים הללו, ולענייני הנשמה, הוא אוהב לתרגם לעברית מילים של שירים לועזיים הקרובים ללבו.

אבהות

ספרים ומחקרים רבים נכתבים על אימהוּת, על גידול תינוקות וילדים ורק מעט נכתב על הצד הזִכרי, על אבהוּת. ארנון, בכורי, המליץ לי על ספרו של ד"ר עלי כ"ץ "אינטליגנציה אבהית" שמדבר על אבהות וגבריות מזווית אישית.

הפָּאטְרִיָּה

כבר שנים שאני שולח את הזיקוקים הללו אחת לשבועיים. בימי המלחמה הקשים האלה אני חורג מעט ממנהגי ובשבוע הביניים אני מעלה לכאן סיפור מוקלט בלבד, לא כתוב, מארכיון הסיפורים הישנים שהקלטתי והעליתי לפודקאסט רק לאחרונה. זה סיפור ששלחתי כזיקוק לפני כשש שנים. אולי זה ייתן לכם פסק זמן לכמה דקות מהחדשות והאקטואליה.  הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט […]

הפוך גוטה הפוך

אדם זקן, בגמלאות, מנוחתו הופרעה באופן קבוע ע"י קבוצה של ילדים שנהגו לשחק מתחת לחלון דירתו הקטנה שבקומה הראשונה.

רמאויות קטנות

לפני הרבה שנים רכשנו רכב קטן וגילינו בדיעבד שהמוכר רימה אותנו במחיר. בעודי מתרגז ומתכנן נקמה, רעייתי הרגיעה אותי במילים, שאולי מוכרות לכם: 'לא חשוב, זה היה שיעור. ההפרש ששילמנו הוא בעד השיעור.'

את חכי לי

את הסיפור הבא, שהמקריות השזורה בו היא כמעט בלתי נתפסת, שמעתי לראשונה ממנו. זהו סיפור שמאחורי שיר, שהוותיקים מבינכם מכירים גם מכירים. 'סיפור פתלתל,' אומר לי עפר, 'אנסה לפשט אותו.'
קונסטנטין סימונוב הוא משורר רוסי שבשנת 1941 כותב פואמה לאהובתו, אלמנת מלחמה, ולנטינה סֵרובָה…

נימוסים והליכות

פלוגת חיילים ישובה קשובה בקורס מסוים בַּאודיטוריום של הבסיס. לפתע נכנס פנימה אדם מבוגר, כפוף שכם, בולש בעיניו אחרי הקצין הבכיר ביותר שבאולם, מאתר אותו בשורה הראשונה ופונה אליו. הוא לוחש באוזנו כמה משפטים והמפקד אז מְפָנֵה לו מקום לידו.

חבל שלא שאלתי את הורי

זה היה כמעט לפני שנתיים. קראתי ספר ופיסקה שם הציתה בי מחשבה על הורַי, שמזמן כבר אינם.
זו לא פעם ראשונה שמחשבה חולפת בראשי, כפי שבוודאי חולפת בראשם של רבים, על ההחמצה בקשר שלנו עם ההורים – 'לוּ רק היו כאן שוב, היינו בוודאי נוהגים אחרת…'

חברים לעט

לוותיקים מביננו מכתבים, ואין הכוונה למכתבים מהביטוח הלאומי, זה משהו עם ניחוח של פעם. זה משהו שחיילים שלחו מהחזית, ומשוררים לאהובותיהם. בעוונותיי, גם אני חטאתי בכתיבת מכתבים. לוּ אפשפש במגירות שכוחות אמצא בוודאי מכתבים מצהיבים שהנציחו קשרים מהעבר.

המתיקות שְבְּפָשְלָה

לכולנו יש רגעים בחיים של פשלות, של מבוכות שאנחנו מרגישים איתם נורא, לפחות ברגע שזה קורה. לשימחתנו טיבעם של מרבית ריגעי המבוכה הללו להתפוגג ולהפוך לסיפור מחויך במפגשי חברים ומשפחה בסופי השבוע.

חברים בחשיכה

חברוּת היא עבורי ערך בעל משמעות רבה. יש לו מקום של כבוד אצלי כמעט כמו משפחה. מצאתי את עצמי, דווקא בגילי המתקדם, מְפָנֵה יותר ויותר מקום בחיי לחברויות ישנות ותתפלאו… גם לחדשות. כבר זמן רב שאני מחכה לסיפור על חברות כדי להציף את הערך הזה ולשוחח עליו.

החיים זה לא לתפוס כדור אחד…

שעת בקר עמוסה ואני מדשדש בריכבי בפקקים.  באחד הצמתים בשרון הבחנתי בו עוד מרחוק. זו לא הפעם הראשונה. בחולצת מלחים מפוספסת בכחול לבן, מכנסיי ברמודה רחבים, כובע קש מהוה, עומד באמצע מעבר החציה ומלהטט בהקפצת כדורים באוויר.

ערב של שושנים

שלומי נוהג לשבת מידי פעם בבית קפה תל-אביבי, שם, על כוס קפה, הוא נותן דרור לדימיונו ומשרבט את סיפוריו. שם הוא גם פגש חבר חדש. מישהו שהוא הכיר כל חייו אבל לא חשב שאי פעם יתיידד איתו.  כשקראתי גם אני התרגשתי, כי גם אני היכרתיו מירב חיי. וכך שלומי מספר:

טנא ביכורים

מנחם הכהן הוא שופט לענייני משפחה בדימוס, ירושלמי ותיק. כשנחה עליו הרוח הוא חוטא בכתיבה ושולח לחבריו סיפורים קצרים מפרי עטו. כתיבתו ללא ספק מושפעת מהתבוננותו רבת השנים בסיכסוכי משפחה.

פיסלי רחוב (נֵלו ופָּאטְרָאש)

איני חובב אומנות מושבע אבל משום מה… משום מה… פיסלי רחוב תמיד מושכים את תשומת לבי, מרתקים אותי וגורמים לי לצלמם הרבה מעבר לפסלים במוזיאונים. אולי בגלל שהם בלתי צפויים ונתקלים בהם במקרה, אולי בגלל שאינם מקבלים את הכבוד והמעמד של פיסלי המוזיאונים, ואני חש צורך לכבדם בגלל זה… איני יודע.

איש אופני הפרחים

אני מניחה שכבר נתקלתם ברחבי אמסטרדם באופניים מקושטים בפרחים. הכול התחיל לפני כמה שנים כסיפור אהבה נוגע ללב. וורן גרגורי (Warren Gregory ) היום כבן 50, שם לב שאישתו מישל, שהייתה חולה כבר שנים באפילפסיה, מתחילה לאבד זיכרון לטווח קצר, ולאחרונה לא תמיד זכרה היכן הניחה את אופניה בתחנת הרכבת. הוא החליט לקשט את אופניה בפרחים בצבעים בולטים כדי להקל עליה לזהות את אופניה

לשחק לבד

להקשיב לסיפור בקולי, הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 148 שם. ריטה הייתה המדריכה שלנו בטיול משפחתי שעשינו לאחרונה באיים האָזוֹריים. האיים האזוריים הם קבוצה של תשעה איים באמצע האוקיינוס האטלנטי, בשליטת פורטוגל. בשלב מסויים סיפרתי לה על חיפושיי אחרי סיפורי חיים קטנים שיש בהם חומר למחשבה. 'תן לי דוגמא' היא מבקשת. סיפרתי […]

כיתה ללא שולחנות

להקשיב לסיפור בקולי, הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 146 שם. על אבי בַּרבֵּר – תת אלוף במיל בחיל האוויר – כבר סיפרתי כאן לפני כמעט עשור. מאז אנחנו שומרים על קשר, במעין הסכמה לא כתובה שכשהוא נתקל במשהו מעניין הוא שולח לי. והנה הוא מפנה תשומת לבי לסיפור שפורסם בארה"ב. חשבתי שבימים […]

אל תעופו על עצמכם

אני שולח את הזיקוק כמה ימים מוקדם מהרגיל בגלל חג הפסח. להקשיב לסיפור בקולי, הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 144 שם. סיפרתי בעבר לא מעט קטעים מספריו של הפסיכולוג ד"ר עֵלי כ"ץ. לאחרונה הוא הוציא ספר חדש 'הגורילה הפנימית' שעוסק בתשוקות, אהבות וכאב בעולמם של גברים. הוא מקדיש פרק ('להתעוור מהאור') לסיפור […]

מהי חווית קריאה עבורך?

להקשיב לסיפור בקולי, הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 142 שם. כילד וכנער גדלתי בבית פריבילגי (נחמד להשתמש במילה הזו בהיבטה החיובי. היום זו נאצה). גרנו בכפר ערבי נטוש ליד תל אביב שהפך לעיירת עולים. בליל של שפות ומנהגים. בניגוד למשפחות חבריי, הורי היו ותיקים בארץ, אז אצלנו בבית דיברו עברית, וספרים התנוססו במזנון […]

ללכת את החיים ולהתבונן בהם מזווית אחרת

להקשיב לסיפור בקולי, הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 140 שם. הזכרתי כאן בעבר את מיכאל גרטנר, נשיאה לשעבר של רשת החדשות NBC בארה"ב, שסיפר שאביו חדל מנהיגה כשהיה בן 25 (בשנת 1927). "בימים ההם," אמר לו אביו בן התשעים, "לנהוג ברכב היית צריך להשתמש בידיך, ברגליך וגם להביט לכל הכּיוונים ואז החלטתי שאתה יכול ללכת את […]

האם לאחר זו מחלה?

להקשיב לסיפור בקולי, הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 138 שם. משחר ימיי כמנהל התנהלתי בחוסר סובלנות לאנשים שמאחרים. ראיתי בזה חוסר כבוד וזלזול בזמנו של האַחֵר. בינתיים זקנתי ומיתנתי את הביקורת, מבין שלא יעלה בידי לתקן את העולם. לפני כשבוע ישבנו כמה חברים לקפה. לפעמים כדי להתחמק מנושאי פוליטיקה, מחלות ונכדים, אני שואל […]

מפריח הבלונים

להקשיב לסיפור בקולי, הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 136 שם. הסיפור הקטן הבא כבר שוכב במגירות המחשב שלי כבר למעלה מעשר שנים. הסיפורים שאני שומר יודעים כבר שאני מחכה להזדמנות מתאימה כדי שאשלוף אותם. הם יודעים שאחֵיהֵם, שפחות מדברים אלי, נמחקים ולא נשמרים בכלל. וההזדמנות הגיעה דרך השיח הבלתי פוסק על עדוֹת […]

אבא שעושה בושות

להקשיב לסיפור בקולי, הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 134 שם. לא מעט מכתיבתו של שלומי זילבר העליתי כאן. לאחרונה הוא נסע לבקר את בִּתו שעברה באופן זמני להתגורר בקוסומוי שבתאילנד. היא, בעלה ושני ילדיהם הקטנים. 'עם לפטופ וחיבור לאינטרנט אפשר לעבוד מכל מקום' טוענת הבת 'והרי בארץ קשה לצעירים.' ושלומי, כשהתגברו געגועיו, […]

רשת ביטחון

להקשיב לסיפור בקולי, הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 132 שם. כשיְלדַי בגרו ויצאו לדרכם העצמאית תהיתי לא מעט, ולא פעם הייתי חלוק עם אִמָם, עד כמה ראוי לעזור ולתמוך ומה גובהה או עומקה של רשת הביטחון שאנחנו פורשים להם. ואז, יום אחד, נתקלתי במשפט שהפך נר לרגלַי. זה ציטוט מפוליטיקאי אמריקאי בשם […]

להֵיעזֵר

להקשיב לסיפור בקולי, הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 130 שם. ממרומי גילי תהיתי לא פעם מדוע קל לי לתת ולעזור, אבל קשה לי ואני מרגיש לא נוח בלהיעזר. האם זה ענין של כבוד, של אגו, או שמא החשש מהמחויבות שזה יוצר? השנים האחרונות, אלו השנים בהם התהפכו היוצרות והתחלתי ללמוד מילדיי. זה […]

כדורגל מאחד את העולם

להקשיב לסיפור בקולי, הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 128 שם. הרי לא ניתן בימים אלה של מונדיאל שלא להתייחס לכדורגל. אני איש של כדורגל מימים ימימה. שלומי זילבר, ידידי, מעיד שאינו כזה. אף פעם לא שיחק, לא אהד אף קבוצה, היה במגרש כדורגל פעמיים בחייו וגם אז לא נהנה. ודווקא הוא שולח […]

על עבדות ועל חירות

להקשיב לסיפור בקולי הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 126 שם. הזיקוק שאני מעלה הפעם מטיל אלומת אור עצובה על עולם המרוחק מאיתנו, ודווקא במדינה הכי דמוקרטית בעולם. אני בדרכי לארה"ב לסיבוב קטן בוושינגטון הבירה, צפון קרוליינה וטנסי. למה בחרתי את המדינות הללו? אולי כי לא רציתי להתרחק לחוף המערבי, ואולי כי בצפון […]

לשיר

להקשיב לסיפור בקולי הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 124 שם. בשיטוט באינטרנט נתקלתי בסרטון הונגרי שזכה בפרס האוסקר לסרט הקצר לשנת 2017. הסרט הוא בהשראת סיפור אמיתי. הפכתי את שפת הסרט לשפת הסיפור. הנה תקציר בתרגום חופשי שלי מאנגלית, שתורגמה מהונגרית: ילדה כבת שתים-עשרה, פוסעת בְּמסדרון של בית-ספר, וברקע נשמעת שירה של […]

פרברים

למעונינים להקשיב לסיפור בקולי הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 122 שם. הסופרת רות עפרוני פירסמה את הסיפור הבא במוסף חג הסוכות של "ידיעות אחרונות".  הנה תקציר מהסיפור: ראיתי את בֵּן לראשונה על הבמה בפאב מעפאן בבוסטון, בערב 'מיקרופון פתוח' שכל אחד יכול לעלות ולחנטרש משהו. בֵּן היה גבוה מאד וצעיר מאד, קול […]

מילים טובות

למעונינים להקשיב לסיפור בקולי הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 120 שם. את הסיפור הבא קיבלתי מרונן לין, מכר ותיק. הוא לא ידע לאמת את מקורו או את אמיתותו. מקור הסיפור אינו מהארץ. הנה הסיפור בשינויים קלים שלי:  יום אחד הפתיעה מורה את תלמידיה בשיעור חברה, בחלקה להם דף עם שמות כל ילדי […]

תחנת אוטובוס בצרפת

למעונינים להקשיב לסיפור בקולי הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 117 שם. את המקרה הבא שלחה אלי תמר שרויטר-אלברס כל הדרך מגרמניה. היא שמעה את זה במופע של סטנדאפיסט/איש קברט צרפתי שחי ומופיע בגרמניה, ושמו הבימתי – אלפונס. וכך הוא מספר: דיאֶפ Dieppe היא עיירת דייגים קטנה בנורמנדי שבצרפת, שאוכלוסיותה מגיעה בקושי ל […]

יש אלוהים

למעונינים לשמוע את הסיפור בקולי הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 115 שם: למרות השם היומרני שבכותרת אין לסיפור הבא שום קשר לאלוהים או לאמונה באלוהים, אלא יותר ליחסים כנים ותמימים בין אנשים. קראתי פעם אבחנה מעניינת של ד"ר טל בן שחר, מרצה וחוקר ידוע בתחום הפסיכולוגיה החיובית – אתה יכול להיות אדם […]

גם נשרים זקוקים לדחיפה

להאזנה לסיפור בקולי הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – זיקוק 113 שם. כולנו כהורים מדקלמים את 'עוף גוזל… חתוך את השמיים'. כולנו כהורים יודעים שעדיף להקנות לילדים ידע בשימוש בחכות ולא תמיד לתת להם דגים. כולנו יודעים שחשוב לעזור להם לצמח כנפיים כדי שברגע הנכון יעופו לבד. אבל ידיעה בכל אלה אינה מספקת. כי כמה מאיתנו, כהורים, […]

חינוך, ציונים ואימהוּת

להאזנה לסיפור בקולי הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – זיקוק 111 שם. מעולם לא עסקתי בחינוך או בהוראה, אבל סיפורים שמגיעים אלי ומטילים אלומת אור על ההבדל בין מחנך לבין מורה, תמיד מושכים את תשומת לבי. אני ער לכך שמחנכים, הרבה מעבר למורים, משאירים חותם על תלמידיהם לעיתים לכל החיים. הקשיבו לחוויה הבאה ששלח אלי אבינעם הרש, […]

ההקדשה

להאזין לסיפור בקולי הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט (זיקוק 109 שם) פודקאסט יוסי דה ליאון שלח אלי סיפור של אשכול נבו, ולא ידע לספר לי היכן הוא פורסם. חיפוש מהיר באינטרנט הוביל אותי לכתב עת לסיפרות שנקרא הו! (גליון 20 מספטמבר 2020), שם פורסם הסיפור. אני מאד אוהב את סגנון כתיבתו של אשכול נבו. כבר ציטטתי פעם […]

טיפות של שלום

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 107 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט לא מעט מסיפוריו של שלומי זילבר העליתי כאן. כבר הזכרתי שאני אוהב את סגנון כתיבתו ואת יכולתו לדלות סיפורים אנושיים ונוגעים ללב כמעט מכל אחד. לאחרונה הוא חורש את כבישי הארץ כדי למסור את סיפרו שהוציא לאחרונה וכך הוא […]

דרישת שלום מאבא

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 105 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט את ירון אינני מכיר.  לפני כמה שבועות הוא שולח אלי מייל, מגדיר עצמו כפריק של רדיו ומחמיא לפינתי בגלי צה"ל. ירון הוא במאי תיאטרון, חי כבר שנים רבות בשטוטגרט שבגרמניה. יליד הארץ לְאֵם ממוצא תימני (דור שביעי בירושלים) ולאב […]

מניה קמינסקי

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 102 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט לשלומי זילבר אתר בפייסבוק "שלומילים וסיפורים" שם הוא מעלה סיפורים וחוויות מילדותו בגבעתיים. זווית הראייה שלו תמיד מעניינת וחודרת. הקשיבו לתקציר מסיפורו הבא: נסעתי לגבעתיים לסדר משהו בדירת הוריי ונכנסתי לחנות לקנות בית מנורה. החנות הייתה עמוסה. בצד ישבה […]

ילדים בסימן אדום

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 99 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט אנחנו נוטים לחשוב שבילדים יש חוסר פירגון, שלא לומר רוע-לב. שומעים על חרמות בבתי ספר, על בִּיוּש (שֵיימִינג) ברשתות, ועל ביריונות שכל מטרתה לדרוך על האחר ובכך להרשים את האחרים. אז הנה שני סיפורים אנושיים ותמימים שמראים שילדים נוהגים […]

שיעור בנטילת באחריות

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 96 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט לפני כמה שבועות, במפגש משפחתי, פגשתי לראשונה את הפסלת והאומנית הידועה אילנה גור. אילנה היום בשנתה השמונים ושש ויפי נעוריה עדיין ניבט ממנה. פיטפטנו מעט, ואז כששמעה על חיבתי לעולם הסיפורים, סיפרה לי על בעלה לֶנִי. לני לוֹאֶנְגְרוּבּ, היום […]

אחי/אחותי

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 93 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט את ד"ר תמר יהודה-כהן פגשתי לראשונה לפני כעשרים וחמש שנים, בעולם העיסקי. היא הייתה אז אישה צעירה כבת 41, לבושה ארוך וצנוע, שיערה מכוסה, שִבעה ילדים, מדענית ונושאת שני תארי דוקטור בתחום מדעי החיים. פניה מחויכות, דיבורה שקט, רהוט […]

אִיתָ'קָה

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 89 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט אני מניח שאיני מחדש הפעם, רק מרענן את הזיכרון, והשם איתָ'קָה אולי אינו זר לחלקכם. בין אם זה האי היווני של היום, בין אם זו העיירה בצפון מדינת ניו-יורק בה ממוקמת האוניברסיטה הידועה קוֹרְנֶל, ובין אם זו עירו המיתולוגית […]

העוצמה שבסיפורים

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 86 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט חציתי את רף 350 הזיקוקים שאני שולח מאז 2008, כבר כמעט 14 שנים. לא מעט אני עוצר בדרך הארוכה מאז, ותוהה על עוצמתם של סיפורים. מה יש בְּסיפור שמִשחר ההיסטוריה הוא משולב בכל תרבות שאנחנו מכירים?   אנחנו יודעים […]

החלון של השכנים

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 83 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט לעיתים, כשבְּאֵר הסיפורים מתייבשת, אני נובר ברחבי הרשת במדפי הסרטים הקצרים. כך נתקלתי בסרט הזה – 'החלון של השכנים' – שזכה בפרס הסרט הקצר הטוב ביותר לשנת 2020, שמטיל אור על תובנה מעניינת ומוכרת. הפכתי את שפת הסרט לשפת […]

גברים מנוגה

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 80 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט איש מאיתנו אינו אוהב ביריונות, אבל גם מאחורי בריונות מתחבא כנראה סיפור. הנה… מילקוט חוויותיו של שלומי זילבר: אם אתה יליד גבעתיים, בטוח נצרב בך זיכרון מנֹגַהּ. היום נוגה זה סתם צומת, אבל פעם ניצב שם קולנוע נוגה, שכבר […]

גיבור חדש לבית הספר ברוצ'סטר

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 77 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט לפני כמעט שש עשרה שנה העביר אלי ניר, בני, כתבה מצולמת ומרגשת שפורסמה ברשת CBS בארה"ב. בני מודע לחיבור הגדול שלי לספורט, אבל זה היה קטע ספורט מהסוג שמרעיד את הנימים הדקים ביותר שבגופנו גם לא לחובבי ספורט.  העברתי […]

כבד בקר בפיתה עם הרבה בצל

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 74 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט את דוד מונשיין איני מכיר. לפי ויקיפדיה הוא בן למשפחה ירושלמית ותיקת דורות, ועסק בעיתונאות ובכתיבת ספרים. הסיפור הבא פורסם על ידו בפייסבוק ונשלח אלי.  הנה תמצית מדבריו: סיימתי פגישה בתל אביב ונסעתי למסעדה של שמוליק כהן בהרצל. זהו […]

מדף הנעליים השכוחות

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 71 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט למי מאיתנו אין חלומות גנוזים, שמשום מה תמיד נמצא תירוץ לדחות את מימושם. למי מאיתנו לא חולפת לעיתים המחשבה – מאין לעזאזל אמצא את האומץ לממשם? הקשיבו לסיפור הנוגע ללב הבא, מפרי עטו וחוויותיו של שלומי זילבר:   השבוע […]

לשבור את הבדידות

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 68 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט את הסיפור הבא העבירה אלי נירה כרמלי ממדינת אילינוי בארה"ב. זהו סיפור שנכתב בישראל, לא ברור מי כתב את זה, וחשבתי שבימים האחרונים של שנת 2021 כדאי שנציץ אל השנה שחלפה, עם כל בעיותיה, בכל זאת במבט מחויך. וכך […]

ללכת את החיים

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 66 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט מיכאל גַרטנר היה עורכם של כמה עיתונים בארה"ב, זוכה פרס פּוּליצֶר על מאמרי מערכת שכתב, ונשיאה של רשת החדשות NBC . הנה סיפור קצר נפלא שלו על הוריו, מְלֵא נועם וחוכמת חיים.  שלחתי אותו לפני 13 שנה לעובדַי דאז, […]

לחפש את הדלת שנפתחת

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 63 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט יש אימרה המיוחסת לאלכסנדר גרהאם בל ויש כאלה שאומרים שהיא מיוחסת להלן קלר, שאומרת בערך כך: "כשדלת אחת נסגרת, אנחנו עסוקים מידי במבט מתייסר בדלת הסגורה, ולא שמים לב שדלת אחרת נפתחת עבורנו…" ובמילותיי שלי: אנחנו מתרפקים על הבעיה […]

לחיות בתוך השיר…

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 60 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט "שִׁירִים עַד כָּאן הַבֶּכִי וְהַצְּחוֹק קוֹלוֹת הָאֲנָשִׁים כּוֹכְבֵי הַזְּמָן וְכָל מַה שֶּׁהָיָה נַשְׁאִיר וְכָל מַה שֶּׁהָיָה נַשְׁאִיר לִחְיוֹת בְּתוֹךְ הַשִּׁיר…" כך כתב נתן יונתן והנציח את הקשר, שיש בוודאי לכל אחד מאיתנו, בין שירים למאורעות החיים שלנו, מלידה ועד […]

לדעת לסלוח

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 58 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט אימרה שאיני יודע מקורה אומרת כך: "הראשון לבקש סליחה הוא האמיץ ביותר. הראשון לסלוח הוא החזק ביותר. הראשון לשכוח הוא המאושר ביותר…"   אנחנו מדברים לא מעט על חשיבות בקשת הסליחה וההתנצלות, אנחנו מקדישים לכך אפילו חג ביהדות, ומאידך […]

סופרמן

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 55 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט משחר יַמַי כהורה תהיתי מדוע לא חונכתי, באף מסגרת, להורוּת. עם השנים גיליתי שאצל צעירים רבים מקנן חשש מלהפוך להורים, ואולי בצדק.  ניסיתי להיזכר אם לי היו פחדים כאלה בתחילת דרכי כהורה, ואיני יכול להיזכר. הקשיבו לחוויה הבאה מילקוט […]

בשמלה אדומה

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 52 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט היה לי לאחרונה אירוע מביך שגרם לי לעצור לרגע ולהתייסר: 'למה לא השכלתי להימנע מכך?' ואז ממרומי גילי נזכרתי שבמרבית המיקרים ריגעי המבוכה הללו נמהלים בהמשך החיים ומאבדים משמעות ואולי אפילו הופכים לאנקדוטות מעלות חיוך במפגשי חברים. אז מדוע […]

נקמה מתוקה

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 48 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט הסיפור הקצר הבא הגיע אלי כסרטון ביו-טיוב. זה סרטון קצר, חביב מאד, שכאילו ניבזקו עליו מעט מכמה תבלינים. מעט שיעור בשירותיות מהי, מעט מקשיחותם של נהלים, מעט מחשיבה מקורית מחוץ לקופסא ואפילו מעט צימוקים לסיום של… נקמה מתוקה. הנה […]

אנא מָעאכּ יא עוֹמרי

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 45 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט ולסיפורנו: בכתיבתו הרגישה ובחזרה לימי ילדותו בגבעתיים מציף שלומי זילבר יחסי הורים וילדים והשפעותיהם ארוכות הטווח. וכך הוא מספר: קראתי פעם מאמר/מחקר ממדעי ההתנהגות, ואני שולה את הפרטים מזיכרוני. גם אם איני מדייק, המכלול מעניין. החוקר חסה כילד בבית-יתומים […]

עוף גוזל

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט למעוניינים להאזין לסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 40 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט לעדכנכם שהוזמנתי שוב להופיע בפסטיבל מספרי הסיפורים בסוכות. וכך, ביום רביעי 22 בספטמבר בשעה 18:00 , בתיאטרון גבעתיים, אני מעלה מופע משותף עם תניר שקד, אמנית חליל הצד, מופע של מנגינות וסיפורי חיים מעוררי מחשבה – "קונצ'רטו לסיפור […]

להיות עולה חדש

לסיפור שלמטה תוכלו להאזין בקולי בהֵסְכֵּת/פודקאסט שהעליתי. הנה קישור (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 35 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט והנה הזיקוק של היום: אני יליד הארץ, ומשכך מעולם לא חוויתי את קשיי המהגר/העולה החדש. אני מניח שכל עולה חדש, כל מהגר, נלחם בשיניו בשנים הראשונות כדי להסיר את סממני הגלותיות, המִבטא, הזרות, ולהפוך כמה שיותר […]

אייר בי אנד בי

בהֵסְכֵּת/פודקאסט שהעליתי תוכלו להאזין לסיפור ולא רק לקוראו. הנה קישור (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 31 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט זו לא פעם ראשונה שאני מתחבר לכתיבתו של אשכול נבו. אוהב את יכולתו לדלות אנקדוטות אנושיות רגישות, להציפן ולהעלותן על הכתב בדרכו המיוחדת ולהשאירך עם תחושה שכאילו אתה כתבת את זה. הקשיבו לסיפורו הבא שפורסם […]

הכל לטובה

למעוניינים להקשיב לזיקוק ולא רק לקוראו, כנסו להֵסְכֵּת/לפודקאסט שהעליתי לאחרונה. הנה לינק (הזיקוק שכאן הוא פרק 28 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט הורות זה דבר מסובך, כולנו יודעים. ולמרות זאת אין חובת קורסים והדרכות, הכול בשיטת 'יהיה בסדר'… ההורות תצא לנו מהשרוול. הקשיבו לסיפור הלא פשוט הבא מילקוט חוויותיו של שלומי זילבר: מערכה ראשונה: זה […]

הגינות בספורט

למעוניינים להקשיב לזיקוק ולא רק לקוראו, כנסו להֵסְכֵּת (פודקאסט) שהעליתי לאחרונה. הנה לינק (הזיקוק שכאן הוא פרק 22 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט אני איש של ספורט משחר נעוריי. עשרות שנים שיחקתי באדיקות כדורגל שכונתי ומשך כל השנים הללו אני מכור ללא תקנה לאירועי ספורט קטנים כגדולים ולבטח מונדיאל, אולימפיאדה, גביע אירופה, וכדורסל אמריקאי. גם […]

חצי כיכר לחם

למעוניינים להקשיב לזיקוק ולא רק לקוראו, כנסו להֵסְכֵּת שהעליתי לאחרונה בִּספּוֹטִיפַיי. הנה לינק (הזיקוק שכאן הוא פרק 19 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט נהגי מוניות הם מצע נהדר ואוצר בלתי נידלה לאנקדוטות אנושיות קטנות. הנה סיפור של נהג מונית בשם יוסי משה, כפי שפורסם בבלוג ירושלמי: היא הושיטה יד ועצרה אותי. העפתי בה מבט כשהכניסה […]

גברת פֵּשְקוֹבִיצִי (שם בדוי)

ֹלמעוניינים להקשיב לזיקוק ולא רק לקוראו, כנסו להֵסְכֵּת שהעליתי לאחרונה בִּספּוֹטִיפַיי. הנה לינק (הזיקוק שכאן הוא פרק 14 שם):  זיקוקין די-נור – פודקאסט כמה פעמים אנחנו נתקלים באנשים תמוהים ברחוב ואין לנו שום מושג איזה עולם שלם נחבא בהם? אנחנו מודעים למשפט שיש עולם ומלואו מאחורי כל אדם, אבל איננו באמת מייחסים עולם אמיתי לאותו […]

במשפט אחד

לפני שגולשים לסיפור של היום, עדכון קצר. הטכנולוגיה והחדשנות נושפים בעורפי, וילדיי המריצו אותי להעלות את הסיפורים הללו גם לפודקאסט. 'הצעירים פחות ופחות מקשיבים לרדיו ויותר לפודקאסטים' הם טוענים. אז התחלתי להעלות את הסיפור הדו-שבועי שאני מעלה כאן גם לפודקאסט – "זיקוקין די-נור". למי שיש ספוטיפיי ומעוניין לשמוע את הסיפור בקולי מוזמן להיכנס. לנוחותכם הנה […]

סיפור מוזמן

הסיפור הבא נדמה כאילו ונכתב עלי, אין תימה שהתחברתי אליו. כתב אותו שלומי זילבר, החוטא בהעלאת חוויות בהשראת ילדותו בגבעתיים.  אני מוּכָּר כאיש של סיפורים. זה צַָמָח משירבוט מחשבות למגירה, והמשיך בניסוח ברכות לנשות חברים (לבקשתם). סיפרו שבנות הזוג התרגשו עד דמעות, אז הבנתי שאולי באמת יש לי את זה. לימים אזרתי עוז, העליתי את […]

ביקור בקרקס

את הסיפור הבא שפורסם בארה"ב העביר אלי ידידי עו"ד רוני צוובנר. זו חוויה אישית שמיוחסת לשחקנית הקולנוע האגדית קאתרין הפבורן. קאתרין זכתה בארבעה פרסי אוסקר ובמחקר שפורסם ב 1999 ע"י מכון הסרטים האמריקאי, היא דורגה כשחקנית הטובה ביותר בכל הזמנים. בדיקה באינטרנט העלתה אפשרות שזה סיפור שכתב מרצה אמריקאי בשם דן קלארק שפורסם בסידרת הספרים […]

דעה קדומה

הסיפור הבא ישמע מוּכָּר לרבים מבני הדור שלי. בוודאי נתקלתם בו במשפחה או אצל מכרים. כך סיפר וכתב שלומי זילבר (בפייסבוק – "שלומילים וסיפורים"): אצל ניצולי שואה כמו במשפחתי ואולי גם במשפחות רגילות אחרות המונח 'דוֹֹד' אינו תמיד מרמז על דוד אמיתי. דודים אמיתיים לא תמיד נותרו בחיים. אצלנו 'דוד' היה כל אחד שאיכשהו השתייך […]

משאף לחולה אסתמה

אני מניח שלא אחטא לאמת אם אומר שרובנו קמצנים במחמאות לזולת, בוודאי ובוודאי במחמאות כתובות. זאת, למרות שכולנו ערים למשמעות הענקית של מחמאות על ביטחוננו העצמי. מי מאיתנו לא שומר במגירות שכוחות ולעיתים גם בגלוי על קירות ומדפים, מדליות ודיברי שבח שקיבל ואסף מתחנות חייו השונות? לא מעט שמעתי מאנשים כיצד ברגעים קשים הם שולפים […]

שקיעה רגילה

"מכיר את זה שיש לנו כל מיני חברים שאספנו לאורך החיים? מהילדות, מהצבא, מהעבודה, מהכדורגל, מהפאב… לא מעט פעמים אנחנו מתנהגים אחרת עם כל אחד מהם, בגלל הרקע האחר." כך מקדים וכותב אלי שלומי זילבר ('שלומילים וסיפורים' בפייסבוק), ומספר את סיפורו הבא: יש לי חבר ילדות מגבעתיים – אלברט. החברות התחילה בכפייה כי אמא שלו […]

הלפיד מבגדד

"שמעתי פעם המלצה ברדיו," כותב לי ירון מַשְעַל שאיני מכיר, "דברו והקשיבו לסיפורים של ההורים שלכם, בטרם יהיה מאוחר ותצטערו על כך. אז התחלתי להקשיב ולדובב את אבי וגם דִרבנתי את סביבתי לעשות כך עם הוריהם." והוא מספר לי אז את סיפורו הבא: בשנת 1951 אבי, יחזקאל, היה בן 17 כאשר החלה העלייה הגדולה של […]

הכרטיס שזכה

את מרבית החלומות איננו מממשים לא מעט בגלל פחדים וחששות המקננים בראשנו. הקשיבו לסיפור הבא שפירסם שלומי זילבר בפייסבוק – "שלומילים וסיפורים":  לכל אחד מאיתנו הערכה עצמית מסוימת, דרכה אנחנו בוחרים את הקריירה, את החברים וכנראה גם את בני הזוג. בלא מעט מקרים ההערכה העצמית הזו משתנית עם השנִים ואז אולי כבר קשה לשנות בחירות […]

סימנים

סרטון אוסטרלי קצר שנגע לליבי, החזיר אותי לרומנטיקה בין אנשים טרום טכנולוגיה. ב- 2009 זכה הסרטון בפרס בינלאומי על יצירתיות. הנה תמצית מהתסריט – "סימנים": התמונה נפתחת בצעיר הישן במיטתו. שעון מעורר מצלצל, עיניו נפקחות לאיטן, והוא קם בחוסר רצון. מתארגן, מסדר עניבתו ומתיישב במטבח לקפה ולטעימת בקר. המוזיקה ברקע מונוטונית, פניו של הצעיר מביעות […]

סחלב של חנוכה

שאריות מחנוכה, תמצית מחוויה מפרי עטו של שלומי זילבר הכותב סיפורים קצרים בהשפעת ילדותו בגבעתיים:  רעש שיקשוק הצלחות במטבח העיר אותי. זה רעש שאני אוהב, רעש של חיים בבית. רונית חותכת כנראה ירקות לסלט – שיגרה טובה של שבת. אז היכרנו בבליינד-דייט, בנר ראשון של חנוכה. שנינו הגענו לאותו בית הקפה בבן-יהודה, כל אחד לבליינד-דייט […]

רִגְעי אמת של אנושיות

כבר במלחמת העולם השנייה קרבות מרכזיים הוכרעו בשמיים – בהפצצות, בצניחות ובקרבות אוויר. ולפעמים, בתוך תקופות איבה המסבות סבל, צפים רִגְעי אמת של אנושיות, לעיתים גם בשמיים. יוני, בן-דודי, חשף אותי לסיפור הבא, שהתרחש ממש בימים אלה – חג המולד – לפני 77 שנים:   פרנץ שְטִיגְלֶר נולד בְּבּאוואריה שבגרמניה לְאב טייס. לא מפתיע שפרנץ […]