מעורר השראה

הזוג האחר

בעודי מתלבט איזה סיפור, איזה מסר, איזה ערך להציף בפרוס השנה החדשה, מעביר אלי חבר טוב – אריק אבן – סרטון קצר שנגע בי ועצר את התלבטותי. העברתי את הסרטון חזרה לשפת התסריט, מקווה שלא אחטא לסירטון:   התמונה נפתחת במבט מקרוב על רגליו של ילד צועד. מכנסיו מרופטים, כפכפי האצבע משופשפים ובלויים, והנה רצועת […]

שניים לטנגו – האמנם?

לקראת תחילת השנה החדשה התעורר בי הרצון לנפץ 'פרה קדושה' עתיקה. מעין הזדמנות לְסֶדר בחשיבה. כל חיי גדלתי על הביטוי הנדוש: It takes two to tango (צריך שניים לטנגו). הרי ברור – הרבה תלוי באחר איתו אתה רוצה לרקוד. וכששערי הילבין קלטתי בהדרגה כמה המשפט הזה מגביל, כמה הוא מוריד אחריות, כמה יש בו משום […]

אלה שחולמים רחוק

לסיפור הנוגע ללב הבא היפנתה תשומת לבי שולי ברק. מתברר שביום שישי בגלי צה"ל בשעה עשר בבקר, כמה שעות לפני תכנית 'העונג השישי' של שמעון פרנס, שבה אני עולה לשידור, משודרת התכנית 'נפלא פה'.  את התוכנית מגישים העיתונאית גל גבאי והרב והמחנך שי פּירון, שאני מאד מעריך ומוקיר. שמעתיו לא פעם מעלה על נס את […]

משא של עשרים ושלוש שנים…

אריה רוזנברג הוא עיתונאי שכתבותיו מתפרסמות בג'רוזלם פוסט, בוואלה, ב YNET ובמסע אחר. בפברואר 1997 חייהם של דבורה ואריה ספגו מכה נוראית – הם שכלו את צעיר בניהם, שחר, באסון המסוקים מעל הישוב שאר-ישוב. כשאתה פוגש את אריה אינך יכול שלא להתרגש מהציוריות שלו, ומהעירוב המטורף הזה של תשוקה לחיים, ולהנצחת בנו האהוב שאיננו. את […]

גמישות מחשבתית וסקרנות

בימים אלה של משבר קיצוני חובק עולם כולנו זקוקים לגמישות מחשבתית וליכולת הסתגלות מהירה לשינויים. ד"ר אָל סִיבֶּרְט (Al Siebert), סופר ומרצה אמריקאי בעיקר על הפסיכולוגיה של הגמישות, טוען שסקרנות, עניין, פתיחות ובעיקר פחות שיפוטיות (!) עוזרים מאד לגמישות מחשבתית. כיוון שכך כדאי ללמוד מילדים, מכיוון שהם מביאים סקרנות עצומה, וטרם רכשו שיפוטיות ודעות קדומות. […]

הון שילטון במשפחה

כבר היזכרתי את סיפרו החדש של הפסיכולוג, ד"ר עֵלי כ"ץ, "הקן שאינו מתרוקן". אחד מהנושאים שעולים מהספר הוא הנושא הנפיץ של כספים במשפחה. לדבריו בכל ביוגרפיה של משפחה מסתתר מאבק כלשהו שקשור לרכוש ולממון. לדבריו' ייתכן שהפצצה המתקתקת הזו מאיימת על לא מעט משפחות באופן עמוק הרבה יותר מכפי שאנו מבינים. הנה תמצית מסיפור אנושי, […]

זיכרון בימי קורונה

הנה סיפור קטן ונוגע ללב משולי אירועי יום הזיכרון לחללי צה"ל האחרון ואולי הסוריאליסטי, שבו ננעלו שערי בתי הקברות בגלל מגיפת הקורונה. את תמר שובל-קידרון היכרתי לראשונה לפני כמה שנים. חברוּת חדשה שצמחה. אני עדיין זוכר את מילותיה הראשונות כשפגשתיה והתעניינתי בעיסוקה והיא ענתה בחיוך: 'אני עובדת בכביש', הגדרה מעניינת למהנדסת כבישים. בנובמבר 1970 שיכלה […]

אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר

בסוף מרץ, בעיצומו של הסגר הקורונה, החלטתי להעלות כאן זיקוקים ישנים מהעבר בִּשבוע הביניים בו איני שולח זיקוק חדש. עכשיו כשחוזרים לשיגרה גם אני חוזר לשיגרת הפעם בשבועיים. אז הנה זיקוק הביניים האחרון. הפעם זו פיסת היסטוריה מעניינת ששיגרתי לפני תשע שנים ואשר מעלה את התהיה: 'אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה' – האומנם? הקשיבו […]

איך קורה שהחיטה צומחת שוב?

ברשותכם אשאר עוד קמעא ביום הזיכרון. אבי קורן הוא ממפקדיה הידועים של להקת הנח"ל המופרסמת, ומאז עשה עוד רבות בתחום המוזיקה, הכתיבה, העריכה וההפקה. לאבי קורן טור שבועי, שאני מאד אוהב לקרוא, במוסף השבת של מעריב, שם הוא מעלה סיפורים ואנקדוטות בעיקר מעולם התרבות, וביד מעודנת הוא משבץ בין הסיפורים מילים של שירים ופיזמונים המקבלים […]

אהבה ועלבון ביחסי סבים – נכדים

אני חוזר לסיפרו החדש והמיוחד של הפסיכולוג, ד"ר עֵלי כ"ץ, "הקן שאינו מתרוקן". הוא מקדיש פרק לנושא שאולי איננו מדברים עליו – עלבון ביחסי סבים ונכדים. הוא מתכוון לעלבון של הסבים והסבות, לא של הנכדים. האם למרות תחושות האושר הגדול עם נכדינו (ראו את כמות התמונות של הנכדים בקבוצות הווטסאפ שלנו…) יש לנו גם תהיות […]

שינוי בימי קורונה…

אני נוהג להפריח את הזיקוקים הללו אחת לשבועיים – כעשרים וחמישה זיקוקים בשנה. אלו אסופות קריאה, אסופות הקשבה לאחרים ומעט תובנות שלי. בתחילת דרכי הייתי שולח פעם בשבוע אבל אז ריווחתי שורות כדי לאפשר לי זמן לזקק את הזיקוקים המעניינים יותר, המיוחדים יותר… לפחות לטעמי.  ועכשיו בימי הקורונה הללו תהיתי: 'וכי לא ייטב שבימים הללו […]

מעשה ניסים

מידי פעם אני מניח הצידה ספר קריאה רגיל ומתמכר לספר עיון שעוסק במערכות יחסים.  לפעמים אפילו בד בבד. כך התמכרתי לסיפרו החדש של הפסיכולוג ד"ר עֵלי כ"ץ, שאהבתי את שני ספריו האחרים בנושא אבהות והורות. כותרתו החביבה של הספר החדש –  "הקן שאינו מתרוקן". הספר דן בָּלבטים שצצים במשפחה המתרחבת – על כלותיה, חתניה, נכדיה, […]

לקצר זמן ומרחק

אני שב ממסע קצר בארץ רחוקה. טיסת לילה ארוכה, חניות ביניים, כולם ישנים מסביב ולי אין מנוח – רגליי מזמזמות, גופי דואב, עורי מעקצץ. אני לוחש אז לזוגתי שלצידי: 'לוּ רק היו ממציאים שיטה שמקצרת זמן ומרחק… לוּ רק הייתי עוצם את עיני לדקה, פוקחן, ומוצא עצמי שרוע בביתנו… 'אַח! מיטה רכה, עם כסת ועם […]

החזן מלֶמבֶּרג

בסוף ינואר, ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, צוינו 75 שנים לשיחרור אושוויץ. הנה סיפור שהגיע אלי שמתחבר לנושא. "אני כבר מתכוונת לכתוב לך זמן רב," כותבת אלי אורית נוטע ברוכים, "והנה הרהבתי עוז. את סיפוריך פגשתי בתוכנית העונג של שמעון פרנס, הנוהג תמיד לסיים את תכניתו בשיר 'לְכָה דודי' של הרב שלמה קרליבך, שתמיד אהבתי את […]

חולשה ויתרונה

אגדת עם קצרה שנקרתה בדרכי הֶֶעתיקה מחשבותיי לנושא שכבר העליתי כאן פעם – האם ניתן להפיק יִתְרוֹן מחולשה? בעולמנו הבלתי מושלם לכולנו יש חולשות. חלקן בולטות ונראות לעין, חלקן מוצנעות ונחשפות רק לאלה שמכירים אותנו, וחלקן קיימות אולי רק במוחנו. רבים מאיתנו ערים לעובדה שחולשה לעיתים מחשלת וניתן להמירה ליִתְרוֹן. מאידך רבים יאמרו שזה לא […]

אבן דרך 300

ציון דרך קטן משלי – הזיקוק שאני מפריח היום הוא הזיקוק ה- 300 (!) במספר. עליתי לבלוג הזה לראשונה באפריל 2008 . זה כבר התחיל ארבע שנים קודם לכן עם זיקוק שבועי לעובדיי דאז, ואז באביב 2008 עליתי לבלוג, פתחתיו לקהל הרחב, ואני משגר את הזיקוקין הללו זו השנה השתים עשרה, אחת לשבועיים, ברציפות ובאדיקות. […]

האם נתינה מְדָבֶּקֶת?

את הסיפור הבא שלח אלי ראובן מגן. הוא לא ידע את המקור. הנה תקציר בשינויים קלים:   גדלתי במשפחה דתית מרובת ילדים להורים טובי-לב שדאגו לשמור על חום ומשפחתיות.  לא היינו משפחה שהפרוטה מצויה בכיסה ברוחב-לב ובכל זאת נהגו הורי לצאת איתנו לחופשות בארץ, במגבלות התקציביות שלהם. לא היה לנו אז רכב, והורי דאגו לשכור […]

להיות 'עָמוֹס'

רונן לין, מכר ותיק, שלח אלי את הסיפור הבא שהוא קיבל בפייסבוק. כתב אותו (או רק הפיץ אותו) גיא לנקר. הנה תמצית מהדברים: השעה הייתה עשר בלילה כשסגרתי את העסק. הייתי בדרכי לזרוק את שקית הזבל בפח הגדול שמעבר לפינה. כשהתקרבתי הבחנתי בילד שעומד שם. הוא הבחין בי, נבהל כנראה, ומיד הוציא את ידו מתוך […]

'דֵי גן עדן, כשלא גיהנום'

ב'ידיעות אחרונות' של יום הכיפורים האחרון פורסמו סיפורים קצרים שליקט הסופר אשכול נבו ממסע קצר שהוא עשה בעוטף עזה – בשדרות ובקיבוץ מפלסים. הוא פגש את האנשים שמאחורי דיווחי החדשות היבשים, וליקט מהם סיפורים שיש בהם משום הצצה לחיים באיזור שהוא מכנה 'דֵי גן עדן, כשלא גיהנום'. ואוזני הרי כרויה לסיפורים אנושיים שכאלה. ראו את […]

לכל אדם יש ערך

ולרבים שפונים ומבקשים 'עַדכן אותנו במופע שלך לציבור' –  זו שנה רביעית שהוזמנתי ע"י יוסי אלפי להופיע בפסטיבל מספרי הסיפורים. וכך, ביום חמישי 17 באוקטובר בשעה 19:00 (חול המועד), באולם הקטן של תיאטרון גבעתיים, אני מעלה שוב מופע משותף עם עפר גביש, חוקר הזמר העברי. יהיו שם סיפורים חדשים של עפר ושלי – 'סיפורים, שירים והחוכמה שביניהם' […]

הספסל

לפני הסיפור עדכון: הוזמנתי שוב ע"י יוסי אלפי, זו שנה רביעית, להופיע בפסטיבל מספרי הסיפורים בסוכות. וכך, ביום חמישי 17 באוקטובר בשעה 19:00 (חול המועד), באולם הקטן של תיאטרון גבעתיים, אני מעלה שוב מופע משותף עם עפר גביש, חוקר הזמר העברי. יהיו שם סיפורים חדשים של עפר ושלי – 'סיפורים, שירים והחוכמה שביניהם' – שונים […]

עצימת עיניים

איני איש חינוך ובכל זאת מגיעים אלי סיפורים רבים מעולם החינוך ושובים את ליבי. צביקה וינברגר, רכז התרבות של בית ברט בירושלים, שלח אלי קליפ וידאו. ובסרטון מישהו שאינו מזדהה מספר סיפור שאולי יזכיר לחלקכם סיפור שסיפרתי כאן, אבל התפתחות העלילה כאן שונה ומפתיעה. הנה תקציר, בהתאמות קלות שלי:   בחור צעיר פוגש באקראי איש […]

לשוחח עם קבצנים

מעולם לא הייתי איש של טקסים נוצצים באירוסין ובחתונות. איני מתחבר לכל הרעש והצילצולים שבטקסים הללו, ותמיד חשבתי מדוע לא להפוך את היוצרות – להינשא בצינעה ואת ההתלהבות, המֶחֱווֹת והצילצולים להביא לחיים שלאחר מכן, שם אנחנו בדרך כלל כל-כך חסרים אותם. כשנישא יוני, בן-דודי, הוא עמד מול המשפחה והחברים ביום חתונתו ואמר: "אני מאחל לעצמי […]

האביר במושב המעבר

כמה מאיתנו מתערבים ונוקטים עמדה כשאנו נחשפים למעשים לא הוגנים, שלא לומר רעי לב, שנעשים למישהו מול עינינו? הקשיבו לְסיפור המקרה הזה שליקטתי מירחון משפחה אמריקאי:   מיד לאחר שנכנסה למטוס, סָבֵנָה פיליפס (Savannah ) בת השלושים ושלוש, התרווחה במושב החלון בטיסת יונייטד מאוקלהומה לאילינוי. "אני בדרך כלל מנסה להשיג מושב כשהמושב לידי פנוי." היא […]

זאבת ערבות

מי מאתנו לא חווה חלומות ילדות על מפגש עם חיה בטבע ועל קשר בלתי מוסבר שנוצר? ולעיתים דווקא מפגש שכזה, אם קורה, מפיל גבולות, מנתץ מוסכמות, מרגש, ואולי משמש תזכורת לַטוֹב בעולמנו ולחיבור עם השונה. הקשיבו לסיפור האמיתי הבא, שמספר מוריס הוֹמֶר ארווין:   אני לוקח אתכם שנים רבות לאחור, לבוקר סתווי במסע הרפתקני באלסקה. […]

הרחפן

אבינועם הרש הוא מחנך ויזם חינוכי במערכת החינוך הדתי. הוא כבר שלח אלי כמה סיפורים וחוויות מעולם החינוך, וכמעט תמיד סיפוריו מדברים אלי. האיש מפיץ בהוויתו נְגוֹהוֹת של חינוך להבדיל מנגוהות של הוראה. הנה מה שהוא מספר:   זו הייתה אחת מהחוויות ההזויות ביותר שאי-פעם חוויתי כמחנך. עד שאני כבר מצליח להשיג ריכוז מהתלמידים ונהיה […]

לגדל מרק ספיץ

מאיר בן-ארי, שאיני מכיר, יוצר אתי קשר. "אופי הסיפורים שאתה מעלה," הוא אומר "העלו בי חוויה מעברי, חוויה שהשאירה בי חותם והשפיעה על דפוסי התנהגותי בהמשך חיי."   אני לוקח אותך כארבעים שנה לאחור. בני הבכור אז כבן שש ורעייתי מאיצה בי לרשום אותו לחוג שחייה. בני כבר שחה אז, אמנם לא במיומנות, אבל רעייתי […]

תקווה אינה חלום…

בעקבות אחד הסיפורים שהעליתי בפינתי בגלי צה"ל מתקשר אלי מישהו, מבקש להישאר בעילום שם. "אני בן שמונים," הוא אומר לי "וסיפורך לוקח אותי הרחק לילדותי, לבית הורי, אמצע המאה הקודמת."  כך הוא מתחיל, ובקטעים שהוא מספר על הוריו קולו נשנק והוא לא מתבייש להודות שדמעות עולות בעיניו, גם היום כשהוא נזכר.

שני אחים

את ישראל אוסי איני מכיר. לפני כמה שבועות הוא שיתף אותי בשני סיפורים  קטנים, ששמע בשיחה של העיתונאי אבי בטלהיים. הסיפורים נקשרים זה בזה בדרך חיננית, במעין אלגוריה יפה על הפוליטיקה שלנו המלֻוָוה, איך לא, בהשמצות והטחות הדדיות. הנה הסיפורים, בהתאמות קלות לסגנוני:   סיפור עתיק יומין (נאמר לי שהוא מבוסס על  קובץ של אגדות […]

'לראות אנשים, ולא דרכם'

את מאיר צוקר איני מכיר. באחד הימים הוא משתף אותי בְּמֵייל בסיפור שהשאיר בו חותם, מתוך הרצאה ששמע מיועץ ניהולי בשם ניב פרן. בהרצאתו מספר ניב סיפורון אנושי על מפקד טייסת בחיל האוויר. נשביתי גם אני לַסיפור וממה שעולה ממנו, הרי אני איש שרסיסי ניהול אנושי תמיד מְצָווים עליו: 'העבר אותנו הלאה'. אז הגעתי לאותו […]

בית מספר 109

את הסיפור האישי הבא שלח אלי העיתונאי, הכתב והפרשן אמיר בר-שלום, המוכר לרבים כאיש חדְשות השבוע בערוץ 11 (כאן). הוא כתב את הדברים לקראת יום הזיכרון הבינלאומי לשואה שחל השבוע – ביום ראשון, בעשרים ושבעה בינואר. תאריך זה נבחר כיום הזיכרון הבינלאומי לשואה משום שהוא היום שבו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ בידי הצבא האדום, ושימש […]

אוסקר ווילד

לפני הסיפור עדכון קטן: לאחר מופע מוצלח בפסטיבל מספרי הסיפורים בסוכות האחרון בתיאטרון גבעתיים, אופיע שוב והפעם בצוותא בתל-אביב (צוותא 2), ביום שישי, 15 במרץ 2019 בשעה 12:00 (בצהריים). זהו מופע משותף של עופר גביש, חוקר הזמר העברי ועבדכם הנאמן. יהיו שם סיפורים, שירים, והחוכמה שביניהם, תחת השם "וקצת בינה בלב מכניס".  אם מסקרן אתכם לראות את […]

דודה הרטה

בחינוכם של ילדינו בתחום המוסר והערכים איננו כנראה היחידים שמשפיעים. שותפים לנו גם המורים בבתי ספר, מדריכים בתנועות נוער וגם הסביבה האחרת. יחד עם זאת, בחינוכם של ילדינו בהיבט הכספי, אני מניח שלנו כהורים יש השפעה מכרעת. חשיבות החיסכון, העצמאות הכלכלית, נדיבות ורוחב לב או, רחמנא ליצלן, קמצנות מושפעים מהבית, לטוב או לרע.  כך לפחות […]

רפואה מונעת

משום מה לא נתקלתי בעבר במינוח 'יום המקצועות'. מקריאת הסיפור שבהמשך הנחתי שזה יום שמקדישים בבתי ספר לחשיפת התלמידים למקצועות השונים דרך ההתעניינות בתחומי העבודה של ההורים. אבינועם הרש הוא מחנך ויזם חינוכי העובד בחינוך הדתי שבמשרד החינוך. הוא כבר שלח אלי כמה סיפורים וחוויות מעולם החינוך, וכמעט תמיד סיפוריו כל כך מדברים אלי. אז […]

גבהוּת רוּח

ביליתי בכמה טיסות בימים האחרונים וצפו ועלו בי חוויות טיסה שגם אתם בוודאי מכירים. הרגעים הללו שאנשים נדחפים ראשונים, או קמים ממושבם ראשונים? את הרגעים האלה שהדיילת שואלת אם מישהו מוכן להחליף מקום לטובת זוג שהושיבו אותו בנפרד, ואז אנחנו משפילים מבט, שקועים בספר, כדי שלא ייפנו אלינו? לרגעים בהם יש לאנשים הערות וביקורת מתוך […]

שמואליק קפיץ

יום הילד הבינלאומי היה השבוע ונזכרתי בסיפור ששלח אלי ישראל אמיד. לדבריו הסיפור שוטט ברשת, הוא אינו יודע לאמתו:   שמי שמואליק ואני בן 28. אני איש מעשים שלא רגיל בסיפורים אז לקח לי זמן לחבר את החלקים של סיפורי, שהתחיל לפני כעשרים שנה. הייתי אז בן עשר, ילד רגיל, להוציא דבר אחד. היה לי […]

על כל שמש השוקע… יש תמיד אלפי זריחות.

בתי עלמין יוצרים הֵקשר של כאב ושכול, חוויה קשה להתמודדות. והנה הזדמנו לי שני סיפורים, שהקשרם שונה, ושעולה מהם דווקא המשך החיים. לא… לא חיים של העולם הבא, אלא חיים חדשים שבדרך מוזרה נוצקו מחוויות של בתי עלמין. לחובבי השפה העברית רק נציין שצמד המילים 'בית עלמין' מקורו מארמית – בית עולמים', בדומה לביטוי המקראי […]

הפסקת אש בביקתה

בימים אלה של מתיחות בדרום, והבלגה, ודיבורים על הסכמות/הסדרות שבוששות להגיע, נזכרתי בסיפור הבא שחשפה אותי אליו עדה, שאיני מכיר. 'זה מתוך קבוצת פייסבוק של חובבי היסטוריה' היא כותבת לי. פשפשתי מעט בפרסומים זרים כדי לאמת:     דצמבר 1944, צבאות גרמניה וארה"ב מתכתשים על גבול בלגיה וגרמניה, ובתוֵוך… ניצוץ של אנושיות מאֵם גרמניה. שלושה […]

'אני קודם'

יוסי לוי, עורך דין ממצפה הושעיה, שלח אלי כבר לפני שנים חוויה קטנה משלו. 'אלה מסוג הדברים שיש לתת להם להתיישן… כמו יין…' חשבתי באותו הרגע, תייקתי באחת מתיקיות המחשב שלי, ולא שלחתי את הזיקוק. השבוע, בשכונת מגוריי, נתקלתי בזוג שכנים שגרים לידי. הם בוודאי בשנות השבעים שלהם ותמיד הולכים יד ביד. לא שלובי זרוע, […]

זרעים נישאים ברוח…

נכחתי בהרצאה מרתקת של שופט ירושלמי בדימוס לדיני משפחה – מנחם הכהן. הוא נגע בסוגיות מעניינות בדיני משפחה שמְזמנים לנו החיים המודרניים. "הרי משפחות של היום אינן בהכרח המשפחות הרגילות של פעם." הוא פתח ואמר. "היום יש שני אבות וילד, שתי אמהות וילד, אֵם יחידנית, ילד מתרומת זרע, ילד מהקפאת ביציות, אמהות פונדקאיות ועוד כהנה וכהנה, […]

צה"ל וערכים

לפני הסיפור עדכון קטן: הוזמנתי שוב ע"י יוסי אלפי, זו הפעם השלישית, להופיע בפסטיבל מספרי הסיפורים בסוכות. וכך, ביום רביעי 26 בספטמבר בשעה 21:30 , באולם הקטן של תיאטרון גבעתיים ובמסגרת הפסטיבל, אני מעלה לראשונה מופע משותף עם עופר גביש, חוקר הזמר העברי. יהיו שם סיפורים, שירים, והחוכמה שביניהם, תחת השם "וקצת בינה בלב מכניס." אם מסקרן […]

הַעֲצָמָה

"שמעתי את החוויה הזו מבת-דודתי הדס, ומיד חשבתי עליך." כך כותב לי גדי, שאיני מכיר. הסיפור קצר עם הרבה חומר למחשבה לפתיחת שנת הלימודים:   הדס בת-דודתי, מרצה ותיקה וד"ר לפסיכולוגיה, לקחה אותי שלושים שנה לאחור והיא אז מורה צעירה בשנתה הראשונה. זה עתה סיימה את לימודי הפסיכולוגיה והחלה ללמד שיעורי העשרה בתיכון בתל-אביב. כתוצאה […]

לקבל את השונה

אני מטייל בדרום אמריקה, ובמרחבים הבלתי נתפסים של מישורי האנדים חולפות מול עיני חיות שאינן מוכרות בארץ – למות, אלפקות, וְוִיקוּנְיוֹת (שצימרן הוא היקר ביותר בעולם). נזכרתי אז בסיפור מעניין ששלחה אלי כבר מזמן תמר שרויטר-אלברס. הסיפור פורסם בתקשורת בברזיל והוא סיפור על חיבור בלתי שיגרתי בין אדם לבעל חיים שאינו מבויית. למי מאתנו לא היה […]

על יושר

יושר הוא נושא כאוב במחוזותינו. בשיחות סלון אנחנו מרבים להתלונן על יושרם של מנהיגינו, ומאידך מעט אנחנו מפשפשים במעשינו שלנו. ותהיתי… איך מחנכים בכלל ליושר? זה עובר מהורים לילדים כחיקוי? האם זה ערך שראוי שיודגש בבתי ספר? האם זו תרבות של עם, של מדינה? את הסיפור הבא שלחה ידידה טובה, ניצה הברון, שגם היא קבלה […]

מנהיגות חבויה

ציטטתי כאן בעבר את דְרוּ דָאדְלִי, מרצה אמריקאי בתחום המנהיגות, שטען שמנהיגות אינה בהכרח נחלתם של יחידי סגולה. הוא טוען שבכל אחד מאיתנו יש הבזקים של מנהיגות, בהם אנחנו משפיעים על אחר או על אחרים. במקרים רבים אפילו איננו יודעים שהִשפענו, כי האחר לא טורח לומר. הנה סיפור על בני הבכור, שראה זה פלא, לא […]

לאחר לכיתה

לא מעט פעמים אני נוגע בסיפורים שממחישים שוב ושוב את האמיתה שיש פנים רבות לאמת. וככל שנספר זאת שוב ושוב ונביא עוד דוגמאות, עדיין נחזור לסורנו ונאמין שהאמת שלנו היא האמת האחת והיחידה. כך כנראה דרכו העצובה של העולם. הנה סיפור קצר כתזכורת בהקשר הזה, כפי שסיפר לי צביקה וינברגר, ועל הדרך מביא הסיפור בכנפיו […]

'טוש ללוח'

עם השנים חילחלו חלק הסיפורים הקצרים שאני שולח גם למערכת החינוך. פה ושם מוקראים הסיפורים הללו בשיעורי חברה, מועלים בעלונים של בתי ספר, ולאחרונה אני מוזמן להרצות לתלמידי תיכון, לצוותי מורים ולסטודנטים להוראה. הנושא בדרך כלל: "סיפורים קצרים ככלי להצפת ערכים". לא רק זאת – עם השנים העליתי, ללא כוונה מסוימת, לא מעט סיפורים מעולם […]

לב מתחת לגלימה

ההגדה בפסח מזכירה 'עשיית שְפָטִים', שמפורשת במילון כהענשה קשה וּכִנקמה, וגם כדין ומשפט. אני מניח שעדיין זה מגיע מהפועל לשפוט. שופטים ובתי משפט זה בכלל נושא פופולרי לאחרונה.  והנה התגלגל לידי סרטון קצר ששלחה אלי טליה סופר, ידידה טובה, שמראה שניתן לשפוט גם אחרת ואולי להשאיר חותם משמעותי שלא ב'עשיית שְפָטִים' כמו קנס או עונש […]

שאריות של רומנטיקה

בימי פורים הללו חיפשתי משהו קליל יותר ושלפתי מנבכי תיקיות המחשב שלי סיפור קטן ששלחה אלי לפני כשנה קוראה נאמנה של זיקוקַי – שולי ברק. מי שעומד מאחורי הסיפור הוא לא אחר מאשר עופר, מיודעי הישראלי שחי בסין, המפיץ את הגיגיו מסין בדף פייסבוק שנקרא 'עופר סין'. אקדים ואומר, אני מאלו שעדיין נאחזים, בשארית הכוחות, […]

אבני סליחה

יפה זונשיין מקצרין, שאיני מכיר, הפנתה תשומת לבי לסיפור נוגע ללב מתוך הספר 'אבני הסליחה' של סופרת אמריקאית, לורי נלסון ספילמן. ובסיפור… מורָה שולחת, לאחר שנים רבות, מכתב התנצלות לתלמיד שלה מהתיכון. היא חשה אשמה בכישלונו על שלא סיים את התיכון. התלמיד שולח לה מכתב תשובה שהופך את הקערה על פיה. הנה תקציר ממכתבו של […]

קונצ'רטו לאגרוף

האם גם אתם חווים לפעמים כעס מסוים שהופך לזעם מתפרץ על העולם, ואז אתם כמהים לכלים לשלוט בו ולרסנו? מיקה אלמוג היא עיתונאית וסופרת. את טורה בעיתון הארץ המירה לטור קבוע במוסף השבועי של ידיעות אחרונות. לאחרונה קיבצה את סיפוריה בספר ביכורים, בשם 'ציפייה'. הנה תקציר מאחד מסיפוריה שאהבתי המתייחס לרישא של דברי:    מיקי […]

ללא מילים

הקדמה קטנה לטובת רבים שהתעניינו – אסופת סיפורים נוספת שלי, שאת רובם ככולם ניתן למצוא כמובן בבלוג, קרמה עור וגידים והתאגדה לספר נוסף תחת הכותר 'מגע הקסם האנושי'. מהשבוע הספר נמצא בכל חנויות הספרים וניתן גם להשיגו באתר ההוצאה לאור בקישור הבא: http://www.bookme.co.il/ItemInfo.aspx?Barcode=277-1723 ולזיקוק של היום: שלמה גולן (גולֶנדְזִינר) עוסק בהוראה ומאמין בכל הלב שניתן […]

לשרת זו צורה טובה של מנהיגות?

כשאני נתקל בפינות קטנות של החיים, מלאות חום ואנושיות, אני תמיד מוצא עצמי תוהה, במעין תמימות נעורים, למרות גילי: 'למה החיים הם לא רק אפיזודות קטנות, טובות ונוגעות ללב של שירות אמיתי ושל נתינה?' את הפוסט האחרון של שנת 2017 אני מקדיש לחוויה הקטנטונת הזו שלי:   לפני כמה שבועות שוטטתי בקניון ליד מקום מגורי. […]

כפפת בייסבול

אני בארה"ב, מולי בפינת רחוב חנות נוחות בשם Circle K (רשת מקבילה לרשת 7/11 שכולנו מכירים) ונזכר אז בְּסיפור שנתקלתי בו פעם, בהקשר של רשת החנויות הזו.  להיות רְחב-לב ('להיות לארג" בשפת היום-יום) אינו דבר של מה בכך. שני אויבים מרכזיים קורצים לנו ומסיטים אותנו מלהיות רחבי-לב. האויב הראשון הוא המבט שעובר אצל מרביתנו דרך […]

יתרון החולשה

וגם הפעם אני שולח כמה ימים מוקדם מהרגיל, לפני שכולנו מתפזרים לחופשת חג הסוכות. רבים מאיתנו ערים לעובדה שחולשה לעיתים מחשלת וניתן להמירה ליתרון.  כותרת הזיקוק הזה – 'יתרון החולשה' – נשמעת כמו אוקסימורון – דבר והיפוכו – אבל הסיפור הבא, מעולם הג'ודו שאיני מבין בו ושאיני יודע אם אינו חוטא למביני הג'ודו, מביא איתו […]

שלא ייגמר לעולם

אקדים השבוע את משלוח הזיקוק בגלל ראש השנה שבהמשך השבוע, ואקדיש אותו לשיר תפילה, אולי השיר המרטיט ביותר בזמר העיברי. אני מתכוון לשיר 'הליכה לקיסריה' המוכר יותר במילותיו הראשונות 'אֵלִי, אֵלִי…', השיר עליו גדלנו כולנו.  נחשפתי למלוא קורות השיר הזה, אחד מנכסי צאן הברזל שלנו, בסיור מזמר שהוזמנתי אליו בקיבוץ נען ובספר שקראתי בעקבותיו על חייו […]

פיסות טישיו

אבינועם הרש, שאיני מכיר, הוא מחנך ויזם חינוכי העובד במינהל החינוך הדתי שבמשרד החינוך. הוא מעביר סימנריונים בנושאים שונים כמו מנהיגות, סולידריות חברתיות, עוצמתו של היחיד וכ"ו. וכך הוא מספר:   ראיתי אותו בסמינריון האחרון. שקט, צנוע, בלי פצצות התאורה שבדרך כלל מלוות נערים בגיל ההתבגרות –  "היי עולם! שופוני. אני כאן"! משהו בנער הזה […]

הפסנתרנית – כוחה של נגינה

סיפרתי בעבר – נדמה לי פעם אחת – על אנשים המותחים את גבולות האפשר. אנשים שהופכים בלתי הגיוני להגיוני, שלא נותנים למיגבלה לעצור אותם. הנה סיפור מרתק נוסף:   אביה של לי היה חייל דרום קוריאני שניפצע בפעולה צבאית, שוּתק בגופו התחתון, וטופל במורפיום במשך כעשר שנים. האחות שטיפלה בו בבית החולים, סאן שמה, התאהבה […]

אני מאמינה בך…

איני איש חינוך או הוראה ולמרות זאת העליתי כאן סיפורים על השפעות וקשרים מיוחדים בין מחנכים ותלמידיהם. נחום אבניאל, שאיני מכיר, העביר אלי פוסט שהעלה סִימוֹן טֶטְרוֹ, אז עיתונאי ועורך במעריב. "העלית כמה סיפורים מחו"ל" כותב לי נחום, "הנה זווית ישראלית."  וכך כתב סִימון טֶטְרוֹ, בשפתו המיוחדת:   אתמול, באיחור של כמעט 20 שנה, סגרתי מעגל […]

רושם ראשוני

סינטייה אוֹזִיק, עיתונאית אמריקאית, טוענת ש"שני דברים לא ניתן להשיב לאחור – זמן ו… רושם ראשוני." פראנץ קפקא הזהיר מאידך – "הרושם הראשוני הוא תמיד לא מהימן." אז איך מתייחסים לרושם הראשוני? הסיפור הבא הלקוח מסדרת ספרונים אמריקאית 'כחוט השערה', שהוצְאה לאור ע"י בחור ישראלי בשם איתן בטאט ורעייתו סטייסי. הנה תקציר בתרגום שלי מאנגלית: […]

הדמות מתחת לפנס…

אביקם, ידיד טוב, תרם במרוצת השנים מספר חוויות שהעליתי כאן. בעברו היה אביקם נווט קרב בטייסת האחת (כך מכוּנה טייסת 201), ובמלחמת יום הכיפורים עבר את החוויה הקשה של שמונה חודשי ישיבה בשבי  הסורי. ביום הזיכרון האחרון הוא השתתף כהרגלו בטקס הזיכרון לחללי חיל-האוויר, הנערך מדי שנה בגל-עד חיל האוויר בהר הטייסים, בהרי ירושלים.  השנה, […]

הכסא של אִידָלֵ'ה

עולם הכדורגל נוגע בי, אבל אני גם ער לכך שרבים נמנעים ממנו, כי הוא מתקשר פעמים רבות עם ליבוי יצרים, בריונות, בוטות וגזענות. הנה, לשם שינוי, נגיעה של עולם הכדורגל בחלק האנושי היפה, מחווה אנושית ומרגשת של אוהד כדורגל אחד. מכיוון שיום הזיכרון לחללי צה"ל היה השבוע אין עיתוי טוב מזה להעלות את הסיפור:   […]

קשרים מהחלון

כשילדי היו קטנים והיינו נוסעים לתוּר את הארץ הייתי נוהג ,כמעשה קונדס, בחולפנו על פני מישהו, להוציא את ידי מהרכב ולנופף בהתלהבות כאילו והוא מכר. "תראו הוא יחזיר לנו נפנוף." הייתי אומר לילדים. מרבית האנשים יחזירו לך נפנוף. כנראה מתוך מבוכה שלא תחשוב שהם לא זיהו אותך. מתברר שאיני המשוגע היחיד. הנה בתרגום שלי מאנגלית […]

להחמיא

לפני כשבועיים אני מקבל דואר אלקטרוני ממישהי שאיני מכיר בשם אורית לוי. "יש לי משהו מעניין לספר לך…" היא כותבת ומשאירה מספר טלפון. כמה ימים לאחר מכן אני יוצר אתה קשר טלפוני, וכך היא מספרת:   נולדתי וגדלתי בראשון-לציון ובשנות התיכון למדתי בגימנסיה הריאלית ששם. בגימנסיה זכיתי למחנכת נדירה בשם חנה שוהם. אני מדברת על […]

וכי מאוחר מידי לבקש סליחה?

זמן רב אני מחפש סיפור כדי להציף דרכו את ערך 'בקשת הסליחה'. איני מתכוון לצד הסולח ומוחל (שגם זו גדוּלה), אלא לצד המבקש סליחה ומתנצל. בתחילת פברואר נתקלתי בכתבה בעיתון הארץ בה ציטטו את ג'יין ברודי מהניו-יורק טיימס: "רבים המגלים שמישהו נפגע מדבריהם או מעשיהם", הוא כותב, "ממהרים להתנער מאחריות או לערער על הלגיטימיות של […]

שְתַלְתֶּם נִגּוּנִים

את תלמה בִּירוֹ פגשתי לראשונה לפני כשלוש שנים בטיול משותף ומאז התיידדנו. שוחחנו פעם על השפעות  של הורים, לפעמים השפעות חבויות שאנחנו מגלים רק ברבות הימים. שיחות כאלה תמיד מעלות בי את מילותיה של המשוררת פניה ברגשטיין "שתלתם ניגונים בי אבי ואמי… שורשיהם בעורקי שלובים… ניגונֵיךָ אבי ושירייךְ אמי בדופקי נֵיעורים ושבים." וכך תלמה סיפרה: […]

שלושה מכתבים מטדי

אתר אינטרנט אמריקאי שנקרא 'אמת או דמיון' בודק דברים המתפרסמים ברשת, ומנסה לקבוע באם הם אמת או דמיון. הסיפור הבא, 'שלושה מכתבים מטדי', הועלה באתר. הנה תקציר בתרגום חופשי שלי מאנגלית: היום שוב הגיע מכתב מטדי. החלטתי לשמור אותו יחד עם כל המסמכים החשובים של חיי. "רציתי שתהיי הראשונה שתדעי," הוא כתב לי. חייכתי ולבי […]

לפתוח דלתות

'פתיחת דלתות' היא מושג מקובל בעולם העסקים וכנראה בכלל, והרי כולנו, בצורה כזו או אחרת, משוועים לקשר עם פותחי דלתות שכאלה. פעמים רבות זה נתפס בהקשרים פחות חיובים – כ'פרוטקציה', כ'יד רוחצת יד' – אבל ברשותכם אכוון דווקא למקום חיובי של עזרה, של טוב לב. את הסיפור הבא קראתי על אורי גורן ובהמשך אבהיר מיהו. […]

להציב מראה

הזיקוק האחרון התייחס לנותני עצות, לאנשים המרבים למתוח ביקורת ופחות עוסקים במתן פתרונות. והנה הפעם סיפור קטן שעולָה ממנו החשיבות של 'לדעת לקבל ביקורת'. זו אינה משימה קלה לרובנו, וגם אני נמנה על רובנו, כי הרי תמיד קל ונוח יותר 'להתחפר' בעמדתנו, להתגונן, לא להיחשף בַּחולשות ולא להתבונן במראה. את החוויה הקטנה הבאה שלח אלי […]

'מורידי פריטים מהרשימה'

כולנו ידענים גדולים בלבקר ולשפוט. כל ה'פרלמנטים' של ימי שישי בבתי הקפה בכל רחבי הארץ, כל שיחות הסלון בערבי שבת… כולם דחוסים לעייפה בביקורת ובעצות, אבל… מְתֵי מעט יודעים גם לעשות, לבצע ממש. בהקשר הזה שלחה אלי נורית גל-רכס את הסיפורון הקטן הבא. היא לא ידעה מהו המקור:   בחור צעיר סיים לימודי ציור והחליט […]

השפעה של מחנך – פרק נוסף…

לפני כחודש העליתי את סיפורו של ויקטור אייל, הטייס הראשון של רעננה ועל מנהל בית-הספר שהשפיע על המשך דרכו. חלף שבוע ומתקשרת אלי רותי מצפון הארץ שבִּקשה להישאר בשמה הפרטי. מבטאה ישראלי שורשי, קולה צלול וברור, שאינו מעיד על גילה. 'אני בת 83' היא אומרת, 'קראתי את סיפורך על ההשפעה של המחנך וברשותך אחזיר אותך […]

'לו חיי היו ספר…'

בהנחה שאנחנו חיים פעם אחת, איך ניתן להפיק את המירב גם כשהגורל מחמיץ לנו פנים? איך ניתן למתוח גבולות, לקחת את החיים למחוזות אחרים ולא לשקוע? אַיימי פֶּרְדִי (Amy Purdy) בהרצאתה ב TED ניצבת על הבמה – צעירה, תמירה, נעימת-מראה ושופעת חיוכים. לעתים קולה נשנק. הנה תמצית מדבריה, בתרגום שלי מאנגלית:   לו חייך היו […]

השפעה של מחנך

אנחנו בטיול ברכב  עם שני זוגות חברים, הדרך מתארכת וכדי להנעים את הזמן אני זורק הצעה לחלל האוויר שכל אחד יספר על אירוע מעברו שהשאיר בו חותם, שעיצב את מי שהוא היום. שתיקה משתררת ברכב, מעכלים אולי את ההצעה המוזרה ואז חברי הטוב, ויקטור אייל, משתף אותנו  בסיפורו הבא. ככל שהוא מתקדם בסיפור הוא מתקשה להסתיר […]

דגים מעופפים בסיאטל

בשנת 1907 נפתח בעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון (ב'שפיץ' הצפון מערבי של ארה"ב) לרגלי מפרץ אליוט, שוק בשם 'פַּייק פְּלֵייס', מהשוקים הפעילים הוותיקים ביותר בארה"ב. כעשרים שנה לאחר מכן נפתחה בשוק חנות דגים בשם "פַּייק פְּלֵייס פִיש מרקט' (Pike Place Fish Market ) שלאחר יובל שנות פעילות נקלעה לקשיים. בעל החנות ועובדיה יזמו שינוי תפיסתי, והפכו את תפקודה […]

דוֹד שמעון

שמעון פרס הלך לעולמו. נעצב לבי כפי שבוודאי נעצבו רבים בארץ וברחבי העולם. נחתם פרק בחיי אומה… הלך מאתנו מנהיג מְענקי התקופה. לפני שנה בדיוק אני מקבל אי-מייל ממישהו שאיני מכיר, כתיבתו רהוטה, בערך בזו הלשון:   שמי עומר (שם בדוי לבקשתו) . מזה כמה שנים שאני מאזין בימי שישי לפינתך בגלי צה"ל. דבריך תמיד […]

כל אדם – עולם ומלואו

אני בארה"ב בחוף המערבי, משוטט להנאתי ברחוב מרכזי של עיר גדולה וגם היא מאוכלסת,  רחמנא ליצלן, בהומלסים בפינות רחוב. 'מה מסתתר מאחורי הזקן העבות, העור השחום מהשמש והסדוק מהקור? מי הם היו לפני שהגיעו לרחוב?' חולפת בי מחשבה.  ודבורה כהן, שאיני מכיר, קוראת את מחשבותיי מרחוק, ושולחת אלי לינק לסיפור המיוחד הבא:   במשך 35 […]

החזיר והתרנגולת

משום מה איני מתחבר במיוחד למשלים על חיות. פתיחוֹת של סיפורים בסגנון 'השועל שפגש את שכנתו החסידה' אינם מדברים אלי ואני די נאטם להמשכן. כמנהל אני זוכר שנחשפתי פעם לַהסבר המוכר על ההבדל בין 'מעורבות' ו'מחויבות' שמשולים היו לארוחת בקר של ביצה וקותלי חזיר. התרנגולת, הסבירו, הייתה מעורבת ואילו החזיר הוא זה שהיה מחויב כי […]

כשהארי פגש את אדי

מיכל אוסטין, ידידה מארה"ב, שלחה אלי קטע וידאו מאחת מועידות איפא"ק – ארגון השדולה הישראלי בארה"ב. זו פיסת היסטוריה מדהימה שלא ידעתיה ואין עיתוי מתאים להפיצה ברבים מאשר בקירבה ליום העצמאות. הנה תמצית הדברים בתרגום חופשי מאנגלית: 'איך היסטוריה מתרחשת?' – פותח רוברט כהן, יו"ר איפא"ק, ושואל – 'האם באקראי, במזל, דרך אומץ לב או […]

גבורים שקטים

לפני כמה ימים, בעקבות סיפור שהעליתי לשידור ברדיו ואולי בגלל הקרבה ליום השואה יצר אתי קשר אדם בשם יוסף מץ מקריית מוצקין. יוסף בשנות השמונים המאוחרות שלו, יליד הולנד, ועדיין לאחר ששים שנה בארץ אפשר להבחין בשרידי מבטאו ההולנדי. וכך הוא מספר: רעייתי ואני נמצאים בחבורה של יוצאי הולנד, היוצאים מידי פעם לבלות ולטייל יחדיו. […]

זמן איכות

בגלל חג הפסח שבשער אני מקדים ביום את שיגורו של הזיקוק. את עופר פגשתי בסין לפני למעלה משמונה שנים. איש עסקים חיפאי שהחליט להעתיק עסקיו לסין ומאז הוא גר שם, בעיר גדולה שכמעט ואין בה זרים. עושה עסקים מחד אבל מאידך גם שואף מלוא ריאותיו את ניחוח התרבות והאנשים ששם, כי עופר הוא איש של אנשים. בחוויות […]

טרייסי וורשאל

לפני כמה ימים אני סועד עם חבר במסעדה תל אביבית. בשולחן לידינו ישובה קבוצה של חברים, גברים בלבד, שכנראה סיימו כבר את הארוחה והם מבקשים מהמלצר חשבון אחד לשולחנם. כשהוגש החשבון כולם שלפו כרטיסי אשראי ורק אחד מהם, שישב קרוב אלי, הבחנתי שהוא מפשפש בכיסיו באי נוחות כמי אינו מוצא את ארנקו. שמעתי אותו אומר […]

קוביה של שוקולד

יקי פריד שלח אלי סרטון דוקומנטרי קצר מתוך סדרה שנקראת “Human” . הסדרה היא יוזמה של צלם ידוע בשם יאן ארטוּס-בֵּרטרָאנד ומהווה אוסף של סיפורים וצילומים מהעולם המאפשרים הצצה אל משמעות המונח 'להיות אנושי'.  הסרטון עצמו הוא מונולוג קצר ונוגע ללב של סופרת ומשוררת צרפתייה, ניצולת שואה בת 83 . היא מישירה מבט אל המצלמה […]

מעיל של דולרים

רבקה בלאק שלחה אלי סרטון וידאו מעניין. זהו סרטון קצר שיצר בחור אמריקאי צעיר בשם קובי פֶּרְסין, שחקן במקצועו, היוצא לרחובות עם מצלמה נסתרת, אך לשם שינוי לא עם מעשי קונדס ומבוכת האחר אלא עם מעשים שתובנות בחובם. הנה בתרגום חופשי שלי מאנגלית: בסרטון הספציפי הזה הוא יוצא לרחובות ניו-יורק עם 'חליפת כסף לניסוי חברתי', […]

התלמיד שמצא את קולו

אני בארץ רחוקה, חולפים בינות כפרים נידחים. בבית-ספר מקומי ילדים משחקים בכדור בהפסקה. למרות חסרונה של שפה משותפת בעיטה אקראית של אחד מאתנו בכדור יוצרת חיש קל משחק כדורגל ביננו והילדים. כל בית-הספר נוהר לצפות במחזה הבלתי שגרתי. לאחר התבוסה שספגנו שמענו מעט על מלאכת הקודש שהמורים עושים בכפרים הללו. בערב במלון פיטפטנו על חינוך […]

כשהסִפרות פוגשת מדע

ביום השישי האחרון הוזמנתי לאירוע מעניין בתיאטרון הקאמרי. הם הפיקו אירוע חד פעמי, חגיגי, שנקרא 'כשהסִפרוּת פוגשת מדע'… נשמע מעניין. אורח הכבוד היה נשיאה התשיעי של המדינה – מר שמעון פרס, והוא זה שבחר את  הנושאים והדמויות שהוצגו שם – מפגש בין מדע לספרות, לשירה, למחול, ולמוסיקה… ומתוך מה שעלה שם, מקטעי קריאה, מדברי הוקרה, […]

האיש ששנא את חג המולד

בחורה בשם רונית שלחה אלי את הסיפור המיוחד הבא. זהו סיפור אמיתי שפורסם בדצמבר 1982 בעיתון 'יום האישה' בארה"ב וזכה במקום הראשון בתחרות 'הסיפור המרגש על מסורת החגים'. הנה בתרגום שלי מאנגלית, כפי שסיפרה ננסי גאווין:   זו הייתה רק מעטפה קטנה ולבנה שהייתה תקועה בין הענפים של עץ חג המולד שלנו. ללא שם, ללא […]

פגים ואנושיות

לפני כמה ימים שולח אלי בחור בשם נֹעם שֹורק, שאיני מכיר, מייל מפריז. 'אני נמצא בנסיעה עסקית בצרפת,' הוא כותב לי, 'ואני בדרכי חזרה ארצה. לפני דקות ירדתי מהמונית שלקחה אותי מהמלון לשדה התעופה שארל דה-גול ומשהו קרה שריגש אותי מאד. נרשמתי לטיסה, עברתי את הבידוק הביטחוני ואני יושב לכתוב לך כשההתרגשות עדיין אופפת אותי.' […]

סיום מערכות יחסים

לפני הרבה מאד שנים החלטתי לעזוב מקום עבודה בגלל חילוקי דעות עם המנכ"ל. זה היה מנכ"ל חדש שהחליף את הקודם, ומהר מאד הבנתי שדרכו אינה דרכי, שערכיו אינם ערכיי והחלטתי להמשיך דרכי במקום אחר. הודעתי לו על רצוני לפרוש והבהרתי בישירוּת, אולי תמימה, שסיבותיי נובעות מדרכו השונה מדרכי. יכול להיות שהיום הייתי נוהג בפחות ישירוּת. […]

עץ התאנה

את צירוף המקרים המיוחד הבא סיפר לי קורא/מאזין, שבקש להישאר בעילום שם, ואכבד את רצונו. בסיפורו הוא לוקח אותנו בדיוק ארבעים ושתיים שנה לאחור, סוכות, אוקטובר 1973, מלחמת יום הכיפורים:   'בעשרה באוקטובר 1973 ממש ערב חג סוכות, באחד מרגעי ההפוגה של הקרבות ברמת הגולן עוצרת יחידה שלימה של נגמ"שים של כוחותינו לחנייה, מזרחית להר […]

מקווה ישראל

לפני הסיפור עדכון קטן: הרבה בזכות קוראים נאמנים כמוכם ומעט התמדה הפכתי עם השנים להיות מוּכּר כ'איש של סיפורים', וככזה, הוזמנתי השנה ע"י יוסי אלפי להופיע בפסטיבל מספרי הסיפורים בחול המועד סוכות. ביום שני 28 בספטמבר בשעה 21:30 אני מעלה מופע – 'זיקוקין די-נור, סיפורים ומנגינות' – יחד עם נגנית חליל-צד (אנה גברילוב). אם מסקרן […]

כוחה של שיחת טלפון חיובית הביתה

את הסיפור המיוחד הבא שלח אלי רונן לין. 'קבלתי את זה ממישהו' הוא אומר 'וחשוב שזה יגיע לאנשים העוסקים בהוראה בפתיחת שנת הלימודים. למען האמת זה גם יכול לתרום לרבים אחרים.' הכתבה פורסמה באתר אמריקאי שנקרא Edutopia אני מניח במשמעות של 'אוטופיה בחינוך' וחזונו הוא בהטלת אלומות אור על מה שעובד בחינוך מתוך ניסיונם של […]

שתי מחויבויות

אמי נפטרה כשהייתי בחור צעיר, בטרם מלאו לה חמישים, כשאני הייתי במשמרת להשגיח עליה בבית החולים. כשמסרו לי את חפציה האישיים לאחר פטירתה הייתה שם טבעת הנישואין שלה. הסתכלתי על הטבעת, שמידותיה קטנות, תוהה מה לעשות ואז ענדתי אותה והחלטתי שבבוא היום גם אנשא אִתה. מידתה של הטבעת הייתה קטנה על אצבע האמה השלי אז […]

הסיסמא במחשב

את הסיפור הבא, אותו מספר בחור בשם מאוריסיו אֵסְטְרֵלָה, קראתי באתר אינטרנט זר ואהבתי את הרעיון המיוחד והחינני שהוא נושא אתו. הנה תקציר מהדברים בתרגום חופשי שלי מאנגלית:   "היה לי דווקא בוקר סביר אחרי שבועות לא פשוטים שהיו לי עד שהתיישבתי מול מסך המחשב שלי במשרד. 'הסיסמא שלך פגה' ריצדה הודעה מוּכרת על המסך. […]

הצלקת

גילה, שאיני מכיר, ולאחר מכן רונן לין שאני מכיר שלחו אלי סיפור. 'זה מסתובב ברשת' הם כתבו לי, 'איננו יודעים באם הסיפור נכון.' הנה תמצית מהדברים בשינויים קלים: "חברה טובה של אמי" כך מתחיל הסיפור, "כמו חברות טובות של הרבה אימהות שבנותיהן טרם נישאו, הפצירה בי שאסכים להיפגש עם בחור. לדבריה הוא בחור נהדר, חברותי […]

ישר לבב

במושבה יבנאל שבצפון מתגורר חבר טוב שלי – יהונתן אברמזון. הוא חקלאי במקור שעם השנים גם החזיק כמה צימרים להשכרה והיום הוא מנהל סיורי ג'יפים בצפון. נקלענו לשיחה על יושר, ערך שאולי במחסור בימינו אלה ובכלל, והוא מנדב לי את שני הסיפורים הקצרים הבאים:   "יום אחד" כך הוא מתחיל "מזמין אצלי הסופר דויד גרוסמן […]

מעיל ירוק

שרונה וגילי חריש הם מסוג האנשים שאני קורא להם 'אנשים טובים'. שניהם עורכי דין מצליחים, אנשי משפחה טובים… שיום אחד החליטו שהם רוצים לתרום משהו לכך שהעולם יהיה טוב יותר. וכך, לפני כמעט שלושים שנה, הם הקימו את עמותת 'לָשובע' –  ארגון סיוע הומניטרי שלא למטרות רווח המפעיל שירותי סיוע לשכבות אוכלוסייה מוחלשות, מעונות לדרי-רחוב […]

וימפל

את פרופסור שולה פרוש, לשעבר מנהלת בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים, פגשתי דרך ידידה קרובה. ממנה התוודעתי לראשונה למושג וִימְפֶּל. הנה הסבר מויקיפדיה: 'וִימְפֶּל הוא כינוי לבד שנעטף בו התינוק בברית המילה, ועל פי מנהג קהילות בגרמניה כשהגיע התינוק לגיל שלוש נתנה משפחתו את יריעת הבד מתנה לבית הכנסת כדי שישמש […]

שיעור מחנות הנעליים

את הסיפור הקטן והמחכים הזה שלפתי מהירחון האמריקאי  Reader’s Digest . הנה תמצית מהדברים בתרגום חופשי שלי מאנגלית:   בשנות הששים הורי העתיקו מגוריהם לדאלאס, נותקתי מכל חברי הילדות וצללתי לתקופה של בדידות וחוסר בטחון של בני-עשרה. אבי עָיָיף ממני ושלח אותי לעבוד בסופרמרקט, לסחוב שקיות של לקוחות לרכביהם. שנאתי את זה. מחשבותיי ריחפו לחנות […]

זכרונות כלואים

יואב איילון, שאיני מכיר, יצר אתי קשר ושטח בפני את סיפור משפחתו הבא: אנחנו בשנת 1936 בעיירה קטנה במזרח אירופה. עיירה יהודית תוססת עם אלפי יהודים המהווים כשני שליש מתושבי העיירה. עלם צעיר כבן 18 בשם דֹב (דוֹבָלֶ'ה) נכבש בקסמיה של סלאבה –  עלמת חמודות הצעירה ממנו בשנים ואהבתם צומחת, מעמיקה ושולחת שורשים על פני […]

ספר כימיה

בעז איתן הוא דמות מוכרת בעולם ההיטק. הוא היה מעורב בהקמתן ובניהולן של חברות סטארט-אפ הידועות למעוּרים בשוק. בעז גדל כבן יחיד להוריו בחופית שבשרון, ובשנת 1966 התגייס לצה"ל והפך לטיס קרב. בקיץ 1970, בגיחה מבצעית בסוריה, מטוסו נפגע והוא צנח ונפל בשבי הסורי. במהלך השבי למרות העינויים ותקופות הבידוד הוא החל ללמוד מדעים בעזרת […]