מעורר השראה
לודמילה ואני
לפני כמה חודשים פרסמתי סיפור תחת הכותרת 'מה שמך?'. זו הייתה חוויה שסיפר לי חבר על נוהגו לשאול אנשים ששרתו אותו לשמם. הגיעו אלי לא מעט תגובות וביניהן תגובה של קובי שטויאר שכך כתב: 'גם אני ער ומצר על האנשים השקופים, אותם אלה שאנו חולפים על פניהם ומתעלמים מקיומם כאילו היו רק חלק מהנוף. אני מצרף לך לינק לכתבה קטנה שפורסמה בעיתון דה-מרקר, לפני 15 שנה.'
אז הנה הכתבה, כל כך מהחיים…:
מוכרחים להמשיך לנגן
לעפר גביש אתר אינטרנט שם הוא בקביעות מספר על מקורם של שירים שהוא חקר והעמיק בהם.
לאחרונה הוא שלח למנויי האתר שלו את הסיפור מאחורי השיר המוכר והידוע, המזומזם בכל הזדמנות, ושכותרתו כבר הפכה למטבע לשון: "את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק…".
בימים הקשים שאנחנו עוברים של שכול, אובדן וחטופים, מילות השיר הזה מקבלות משמעות אקטואלית ובמידה רבה גם מנחמת, בָּמשמעות שהחיים חזקים מהכול ומוכרחים להמשיך ולנגן.
כיסא למחשב
בשבוע שעבר, בשופרסל הקרוב למגוריי שבשרון, צד את עיני מבצע של כיסאות מחשב, מעין כיסא מנהלים כזה. המחיר היה קורץ עד בלתי סביר – 150 ₪ בלבד. זול זה תמיד יקר בסוף, חשבתי על הקלישאה, אבל התמונה על אריזת הקרטון הייתה מבטיחה. שכנעתי עצמי שהכיסא שלי כבר בלוי, ואם הכיסא שבמבצע הזה לא יהיה טוב, כפרה, הלך הכסף, סכום לא גדול.
מישהו להישען עליו
הנה קישור לפודקאסט להקשבה לסיפור המוקלט – זיקוק 196 שם. החיים אינם קלים, כולנו יודעים זאת. בני, ניר, פעם אמר לי ברגע של שנינות: "אבא, אתה יודע, החיים זה לא 'איקאה'… הם מגיעים מורכבים…' ובנוסף לכל מצוקות החיים הרגילות של גידול ילדים, תמיכה בהורים מזדקנים, בעיות פרנסה ואתגרי קריירה, ומחלות רחמנא ליצלן, נפלו עלינו חמש […]
כאחד האדם
רב סרן י', כך הוא בקש שאקרא לו, שלח אלי לפני למעלה מעשור חוויה אישית משלו שקשורה בדרך כל כך מעודנת באמנון ליפקין-שחק, הרמטכ"ל ה- 15 שלנו. הוא לקח אותי אז כמעט 30 שנה לאחור, למאי 1996, חצי שנה לאחר רצח רבין. לא פירסמתי אז את הסיפור ומשום מה העדפתי אז רק לספר אותו בפינתי בגלי צה"ל, אמרנו כבר שאיני אוהב לערב כאן אקטואליה.
משקפיים וָפֶרַח
ונזכרתי באגדה יפנית שסיפר פעם המשורר רוני סומק, על איכר יפני שקנה בשוק חצי כיכר לחם ופרח.
"למה קנית חצי כיכר לחם ?" שאלו אותו בני משפחתו, "ומה נעשה עם הפרח?"
האיכר חייך וענה: "קניתי חצי כיכר לחם כדי שנוכל לחיות, ואת הפרח… כדי שיהיה בשביל מה לחיות…"
המנגן במנדולינה
לא מעט מהזיקוקין הללו נגעו לאותם אנשים שנמצאים בכל מקום שאנחנו הולכים אליו, שמשרתים אותנו כל אחד בדרכו. השומר בגן או בקניון, הקופאית בסופר, נהג האוטובוס. עבור הסביבה, וכנראה גם עבורנו, הם בדרך כלל אנונימים. חסרי שם ניחא, כי הרי לא תמיד ניתן או נוח לשאול כל איש לשמו, אבל לפחות מה עם ברכת שלום, מה עם אמירת תודה ולו רפה?
פתק על עמוד חשמל
הנה קישור לפודקאסט להקשבה לסיפור המוקלט – זיקוק 182 שם יש הרבה רוע בעולמנו שמכווץ את הלב, אבל יש גם טוֹֹב שמרחיב את הלב. קראתי פעם משפט שאיני יודע את מקורו, שאומר בערך כך: "פָּזֵר טוּב-לב על סביבותיך, כמו קונפֵטִי… לחלק מהאנשים סביבך זה ייצמד… וימשיך איתם הלאה…" האמנם? האמנם מעשים של טוב לב הם […]
אופרה
זה לא סיפור על אופרה, זה סיפור על הליכה לאופרה וזוגיות…
טיפים קטנים מסבתא
הייתי כבת 12 כשסבתא לחשה לי באחד ממפגשי יום השישי: "מֵיידָעלֵה…", כך היא קראה לי, "מיצאי כמה דקות לבוא אלי ונשוחח. את תהיי בקרוב בת-מצווה ובהדרגה תְצַמחי כנפיים. חשבתי… שאולַי… כמה עצות קטנות מסבתך… יועילו…"
פלחים של תפוז
אבא שלי תמיד אהב תפוזים. ליתר דיוק אהב לקלף אותם. כילד, אני זוכר את אבי תמיד שואל אותנו: 'מי רוצה תפוז?' רק כדי שיוכל להזדרז ולקלף ולפלח לפלחים.
שאלה יהיו השריטות שלנו
סיפור נוגע ללב על הניחומים שאנחנו מוצאים לעיתים ביחס אנושי הגון שאנחנו מקבלים.
באחד הבקרים של ימי השישי האחרונים, בעיצומה של מלחמה, חברים הזמינו אותנו להצטרף אליהם להצגה בקאמרי, כמאה מטר מכיכר החטופים – 'ימים טובים פי אלף' (משירה של שימרית אור).
רמאויות קטנות
לפני הרבה שנים רכשנו רכב קטן וגילינו בדיעבד שהמוכר רימה אותנו במחיר. בעודי מתרגז ומתכנן נקמה, רעייתי הרגיעה אותי במילים, שאולי מוכרות לכם: 'לא חשוב, זה היה שיעור. ההפרש ששילמנו הוא בעד השיעור.'
המתיקות שְבְּפָשְלָה
לכולנו יש רגעים בחיים של פשלות, של מבוכות שאנחנו מרגישים איתם נורא, לפחות ברגע שזה קורה. לשימחתנו טיבעם של מרבית ריגעי המבוכה הללו להתפוגג ולהפוך לסיפור מחויך במפגשי חברים ומשפחה בסופי השבוע.
חברים בחשיכה
חברוּת היא עבורי ערך בעל משמעות רבה. יש לו מקום של כבוד אצלי כמעט כמו משפחה. מצאתי את עצמי, דווקא בגילי המתקדם, מְפָנֵה יותר ויותר מקום בחיי לחברויות ישנות ותתפלאו… גם לחדשות. כבר זמן רב שאני מחכה לסיפור על חברות כדי להציף את הערך הזה ולשוחח עליו.
החיים זה לא לתפוס כדור אחד…
שעת בקר עמוסה ואני מדשדש בריכבי בפקקים. באחד הצמתים בשרון הבחנתי בו עוד מרחוק. זו לא הפעם הראשונה. בחולצת מלחים מפוספסת בכחול לבן, מכנסיי ברמודה רחבים, כובע קש מהוה, עומד באמצע מעבר החציה ומלהטט בהקפצת כדורים באוויר.
פיסלי רחוב (נֵלו ופָּאטְרָאש)
איני חובב אומנות מושבע אבל משום מה… משום מה… פיסלי רחוב תמיד מושכים את תשומת לבי, מרתקים אותי וגורמים לי לצלמם הרבה מעבר לפסלים במוזיאונים. אולי בגלל שהם בלתי צפויים ונתקלים בהם במקרה, אולי בגלל שאינם מקבלים את הכבוד והמעמד של פיסלי המוזיאונים, ואני חש צורך לכבדם בגלל זה… איני יודע.
איש אופני הפרחים
אני מניחה שכבר נתקלתם ברחבי אמסטרדם באופניים מקושטים בפרחים. הכול התחיל לפני כמה שנים כסיפור אהבה נוגע ללב. וורן גרגורי (Warren Gregory ) היום כבן 50, שם לב שאישתו מישל, שהייתה חולה כבר שנים באפילפסיה, מתחילה לאבד זיכרון לטווח קצר, ולאחרונה לא תמיד זכרה היכן הניחה את אופניה בתחנת הרכבת. הוא החליט לקשט את אופניה בפרחים בצבעים בולטים כדי להקל עליה לזהות את אופניה
לשחק לבד
להקשיב לסיפור בקולי, הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 148 שם. ריטה הייתה המדריכה שלנו בטיול משפחתי שעשינו לאחרונה באיים האָזוֹריים. האיים האזוריים הם קבוצה של תשעה איים באמצע האוקיינוס האטלנטי, בשליטת פורטוגל. בשלב מסויים סיפרתי לה על חיפושיי אחרי סיפורי חיים קטנים שיש בהם חומר למחשבה. 'תן לי דוגמא' היא מבקשת. סיפרתי […]
אל תעופו על עצמכם
אני שולח את הזיקוק כמה ימים מוקדם מהרגיל בגלל חג הפסח. להקשיב לסיפור בקולי, הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 144 שם. סיפרתי בעבר לא מעט קטעים מספריו של הפסיכולוג ד"ר עֵלי כ"ץ. לאחרונה הוא הוציא ספר חדש 'הגורילה הפנימית' שעוסק בתשוקות, אהבות וכאב בעולמם של גברים. הוא מקדיש פרק ('להתעוור מהאור') לסיפור […]
מהי חווית קריאה עבורך?
להקשיב לסיפור בקולי, הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 142 שם. כילד וכנער גדלתי בבית פריבילגי (נחמד להשתמש במילה הזו בהיבטה החיובי. היום זו נאצה). גרנו בכפר ערבי נטוש ליד תל אביב שהפך לעיירת עולים. בליל של שפות ומנהגים. בניגוד למשפחות חבריי, הורי היו ותיקים בארץ, אז אצלנו בבית דיברו עברית, וספרים התנוססו במזנון […]
מפריח הבלונים
להקשיב לסיפור בקולי, הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 136 שם. הסיפור הקטן הבא כבר שוכב במגירות המחשב שלי כבר למעלה מעשר שנים. הסיפורים שאני שומר יודעים כבר שאני מחכה להזדמנות מתאימה כדי שאשלוף אותם. הם יודעים שאחֵיהֵם, שפחות מדברים אלי, נמחקים ולא נשמרים בכלל. וההזדמנות הגיעה דרך השיח הבלתי פוסק על עדוֹת […]
לשיר
להקשיב לסיפור בקולי הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 124 שם. בשיטוט באינטרנט נתקלתי בסרטון הונגרי שזכה בפרס האוסקר לסרט הקצר לשנת 2017. הסרט הוא בהשראת סיפור אמיתי. הפכתי את שפת הסרט לשפת הסיפור. הנה תקציר בתרגום חופשי שלי מאנגלית, שתורגמה מהונגרית: ילדה כבת שתים-עשרה, פוסעת בְּמסדרון של בית-ספר, וברקע נשמעת שירה של […]
פרברים
למעונינים להקשיב לסיפור בקולי הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 122 שם. הסופרת רות עפרוני פירסמה את הסיפור הבא במוסף חג הסוכות של "ידיעות אחרונות". הנה תקציר מהסיפור: ראיתי את בֵּן לראשונה על הבמה בפאב מעפאן בבוסטון, בערב 'מיקרופון פתוח' שכל אחד יכול לעלות ולחנטרש משהו. בֵּן היה גבוה מאד וצעיר מאד, קול […]
מילים טובות
למעונינים להקשיב לסיפור בקולי הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 120 שם. את הסיפור הבא קיבלתי מרונן לין, מכר ותיק. הוא לא ידע לאמת את מקורו או את אמיתותו. מקור הסיפור אינו מהארץ. הנה הסיפור בשינויים קלים שלי: יום אחד הפתיעה מורה את תלמידיה בשיעור חברה, בחלקה להם דף עם שמות כל ילדי […]
תחנת אוטובוס בצרפת
למעונינים להקשיב לסיפור בקולי הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 117 שם. את המקרה הבא שלחה אלי תמר שרויטר-אלברס כל הדרך מגרמניה. היא שמעה את זה במופע של סטנדאפיסט/איש קברט צרפתי שחי ומופיע בגרמניה, ושמו הבימתי – אלפונס. וכך הוא מספר: דיאֶפ Dieppe היא עיירת דייגים קטנה בנורמנדי שבצרפת, שאוכלוסיותה מגיעה בקושי ל […]
יש אלוהים
למעונינים לשמוע את הסיפור בקולי הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 115 שם: למרות השם היומרני שבכותרת אין לסיפור הבא שום קשר לאלוהים או לאמונה באלוהים, אלא יותר ליחסים כנים ותמימים בין אנשים. קראתי פעם אבחנה מעניינת של ד"ר טל בן שחר, מרצה וחוקר ידוע בתחום הפסיכולוגיה החיובית – אתה יכול להיות אדם […]
גם נשרים זקוקים לדחיפה
להאזנה לסיפור בקולי הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – זיקוק 113 שם. כולנו כהורים מדקלמים את 'עוף גוזל… חתוך את השמיים'. כולנו כהורים יודעים שעדיף להקנות לילדים ידע בשימוש בחכות ולא תמיד לתת להם דגים. כולנו יודעים שחשוב לעזור להם לצמח כנפיים כדי שברגע הנכון יעופו לבד. אבל ידיעה בכל אלה אינה מספקת. כי כמה מאיתנו, כהורים, […]
טיפות של שלום
הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 107 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט לא מעט מסיפוריו של שלומי זילבר העליתי כאן. כבר הזכרתי שאני אוהב את סגנון כתיבתו ואת יכולתו לדלות סיפורים אנושיים ונוגעים ללב כמעט מכל אחד. לאחרונה הוא חורש את כבישי הארץ כדי למסור את סיפרו שהוציא לאחרונה וכך הוא […]
ילדים בסימן אדום
הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 99 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט אנחנו נוטים לחשוב שבילדים יש חוסר פירגון, שלא לומר רוע-לב. שומעים על חרמות בבתי ספר, על בִּיוּש (שֵיימִינג) ברשתות, ועל ביריונות שכל מטרתה לדרוך על האחר ובכך להרשים את האחרים. אז הנה שני סיפורים אנושיים ותמימים שמראים שילדים נוהגים […]
שיעור בנטילת באחריות
הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 96 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט לפני כמה שבועות, במפגש משפחתי, פגשתי לראשונה את הפסלת והאומנית הידועה אילנה גור. אילנה היום בשנתה השמונים ושש ויפי נעוריה עדיין ניבט ממנה. פיטפטנו מעט, ואז כששמעה על חיבתי לעולם הסיפורים, סיפרה לי על בעלה לֶנִי. לני לוֹאֶנְגְרוּבּ, היום […]
אחי/אחותי
הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 93 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט את ד"ר תמר יהודה-כהן פגשתי לראשונה לפני כעשרים וחמש שנים, בעולם העיסקי. היא הייתה אז אישה צעירה כבת 41, לבושה ארוך וצנוע, שיערה מכוסה, שִבעה ילדים, מדענית ונושאת שני תארי דוקטור בתחום מדעי החיים. פניה מחויכות, דיבורה שקט, רהוט […]
העוצמה שבסיפורים
הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 86 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט חציתי את רף 350 הזיקוקים שאני שולח מאז 2008, כבר כמעט 14 שנים. לא מעט אני עוצר בדרך הארוכה מאז, ותוהה על עוצמתם של סיפורים. מה יש בְּסיפור שמִשחר ההיסטוריה הוא משולב בכל תרבות שאנחנו מכירים? אנחנו יודעים […]
גיבור חדש לבית הספר ברוצ'סטר
הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 77 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט לפני כמעט שש עשרה שנה העביר אלי ניר, בני, כתבה מצולמת ומרגשת שפורסמה ברשת CBS בארה"ב. בני מודע לחיבור הגדול שלי לספורט, אבל זה היה קטע ספורט מהסוג שמרעיד את הנימים הדקים ביותר שבגופנו גם לא לחובבי ספורט. העברתי […]
כבד בקר בפיתה עם הרבה בצל
הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 74 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט את דוד מונשיין איני מכיר. לפי ויקיפדיה הוא בן למשפחה ירושלמית ותיקת דורות, ועסק בעיתונאות ובכתיבת ספרים. הסיפור הבא פורסם על ידו בפייסבוק ונשלח אלי. הנה תמצית מדבריו: סיימתי פגישה בתל אביב ונסעתי למסעדה של שמוליק כהן בהרצל. זהו […]
ללכת את החיים
הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 66 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט מיכאל גַרטנר היה עורכם של כמה עיתונים בארה"ב, זוכה פרס פּוּליצֶר על מאמרי מערכת שכתב, ונשיאה של רשת החדשות NBC . הנה סיפור קצר נפלא שלו על הוריו, מְלֵא נועם וחוכמת חיים. שלחתי אותו לפני 13 שנה לעובדַי דאז, […]
לחיות בתוך השיר…
הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 60 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט "שִׁירִים עַד כָּאן הַבֶּכִי וְהַצְּחוֹק קוֹלוֹת הָאֲנָשִׁים כּוֹכְבֵי הַזְּמָן וְכָל מַה שֶּׁהָיָה נַשְׁאִיר וְכָל מַה שֶּׁהָיָה נַשְׁאִיר לִחְיוֹת בְּתוֹךְ הַשִּׁיר…" כך כתב נתן יונתן והנציח את הקשר, שיש בוודאי לכל אחד מאיתנו, בין שירים למאורעות החיים שלנו, מלידה ועד […]
לדעת לסלוח
הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 58 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט אימרה שאיני יודע מקורה אומרת כך: "הראשון לבקש סליחה הוא האמיץ ביותר. הראשון לסלוח הוא החזק ביותר. הראשון לשכוח הוא המאושר ביותר…" אנחנו מדברים לא מעט על חשיבות בקשת הסליחה וההתנצלות, אנחנו מקדישים לכך אפילו חג ביהדות, ומאידך […]
אייר בי אנד בי
בהֵסְכֵּת/פודקאסט שהעליתי תוכלו להאזין לסיפור ולא רק לקוראו. הנה קישור (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 31 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט זו לא פעם ראשונה שאני מתחבר לכתיבתו של אשכול נבו. אוהב את יכולתו לדלות אנקדוטות אנושיות רגישות, להציפן ולהעלותן על הכתב בדרכו המיוחדת ולהשאירך עם תחושה שכאילו אתה כתבת את זה. הקשיבו לסיפורו הבא שפורסם […]
הגינות בספורט
למעוניינים להקשיב לזיקוק ולא רק לקוראו, כנסו להֵסְכֵּת (פודקאסט) שהעליתי לאחרונה. הנה לינק (הזיקוק שכאן הוא פרק 22 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט אני איש של ספורט משחר נעוריי. עשרות שנים שיחקתי באדיקות כדורגל שכונתי ומשך כל השנים הללו אני מכור ללא תקנה לאירועי ספורט קטנים כגדולים ולבטח מונדיאל, אולימפיאדה, גביע אירופה, וכדורסל אמריקאי. גם […]
ביקור בקרקס
את הסיפור הבא שפורסם בארה"ב העביר אלי ידידי עו"ד רוני צוובנר. זו חוויה אישית שמיוחסת לשחקנית הקולנוע האגדית קאתרין הפבורן. קאתרין זכתה בארבעה פרסי אוסקר ובמחקר שפורסם ב 1999 ע"י מכון הסרטים האמריקאי, היא דורגה כשחקנית הטובה ביותר בכל הזמנים. בדיקה באינטרנט העלתה אפשרות שזה סיפור שכתב מרצה אמריקאי בשם דן קלארק שפורסם בסידרת הספרים […]
משאף לחולה אסתמה
אני מניח שלא אחטא לאמת אם אומר שרובנו קמצנים במחמאות לזולת, בוודאי ובוודאי במחמאות כתובות. זאת, למרות שכולנו ערים למשמעות הענקית של מחמאות על ביטחוננו העצמי. מי מאיתנו לא שומר במגירות שכוחות ולעיתים גם בגלוי על קירות ומדפים, מדליות ודיברי שבח שקיבל ואסף מתחנות חייו השונות? לא מעט שמעתי מאנשים כיצד ברגעים קשים הם שולפים […]
שקיעה רגילה
"מכיר את זה שיש לנו כל מיני חברים שאספנו לאורך החיים? מהילדות, מהצבא, מהעבודה, מהכדורגל, מהפאב… לא מעט פעמים אנחנו מתנהגים אחרת עם כל אחד מהם, בגלל הרקע האחר." כך מקדים וכותב אלי שלומי זילבר ('שלומילים וסיפורים' בפייסבוק), ומספר את סיפורו הבא: יש לי חבר ילדות מגבעתיים – אלברט. החברות התחילה בכפייה כי אמא שלו […]
הלפיד מבגדד
"שמעתי פעם המלצה ברדיו," כותב לי ירון מַשְעַל שאיני מכיר, "דברו והקשיבו לסיפורים של ההורים שלכם, בטרם יהיה מאוחר ותצטערו על כך. אז התחלתי להקשיב ולדובב את אבי וגם דִרבנתי את סביבתי לעשות כך עם הוריהם." והוא מספר לי אז את סיפורו הבא: בשנת 1951 אבי, יחזקאל, היה בן 17 כאשר החלה העלייה הגדולה של […]
הכרטיס שזכה
את מרבית החלומות איננו מממשים לא מעט בגלל פחדים וחששות המקננים בראשנו. הקשיבו לסיפור הבא שפירסם שלומי זילבר בפייסבוק – "שלומילים וסיפורים": לכל אחד מאיתנו הערכה עצמית מסוימת, דרכה אנחנו בוחרים את הקריירה, את החברים וכנראה גם את בני הזוג. בלא מעט מקרים ההערכה העצמית הזו משתנית עם השנִים ואז אולי כבר קשה לשנות בחירות […]
רִגְעי אמת של אנושיות
כבר במלחמת העולם השנייה קרבות מרכזיים הוכרעו בשמיים – בהפצצות, בצניחות ובקרבות אוויר. ולפעמים, בתוך תקופות איבה המסבות סבל, צפים רִגְעי אמת של אנושיות, לעיתים גם בשמיים. יוני, בן-דודי, חשף אותי לסיפור הבא, שהתרחש ממש בימים אלה – חג המולד – לפני 77 שנים: פרנץ שְטִיגְלֶר נולד בְּבּאוואריה שבגרמניה לְאב טייס. לא מפתיע שפרנץ […]
הזוג האחר
בעודי מתלבט איזה סיפור, איזה מסר, איזה ערך להציף בפרוס השנה החדשה, מעביר אלי חבר טוב – אריק אבן – סרטון קצר שנגע בי ועצר את התלבטותי. העברתי את הסרטון חזרה לשפת התסריט, מקווה שלא אחטא לסירטון: התמונה נפתחת במבט מקרוב על רגליו של ילד צועד. מכנסיו מרופטים, כפכפי האצבע משופשפים ובלויים, והנה רצועת […]
שניים לטנגו – האמנם?
לקראת תחילת השנה החדשה התעורר בי הרצון לנפץ 'פרה קדושה' עתיקה. מעין הזדמנות לְסֶדר בחשיבה. כל חיי גדלתי על הביטוי הנדוש: It takes two to tango (צריך שניים לטנגו). הרי ברור – הרבה תלוי באחר איתו אתה רוצה לרקוד. וכששערי הילבין קלטתי בהדרגה כמה המשפט הזה מגביל, כמה הוא מוריד אחריות, כמה יש בו משום […]
אלה שחולמים רחוק
לסיפור הנוגע ללב הבא היפנתה תשומת לבי שולי ברק. מתברר שביום שישי בגלי צה"ל בשעה עשר בבקר, כמה שעות לפני תכנית 'העונג השישי' של שמעון פרנס, שבה אני עולה לשידור, משודרת התכנית 'נפלא פה'. את התוכנית מגישים העיתונאית גל גבאי והרב והמחנך שי פּירון, שאני מאד מעריך ומוקיר. שמעתיו לא פעם מעלה על נס את […]
משא של עשרים ושלוש שנים…
אריה רוזנברג הוא עיתונאי שכתבותיו מתפרסמות בג'רוזלם פוסט, בוואלה, ב YNET ובמסע אחר. בפברואר 1997 חייהם של דבורה ואריה ספגו מכה נוראית – הם שכלו את צעיר בניהם, שחר, באסון המסוקים מעל הישוב שאר-ישוב. כשאתה פוגש את אריה אינך יכול שלא להתרגש מהציוריות שלו, ומהעירוב המטורף הזה של תשוקה לחיים, ולהנצחת בנו האהוב שאיננו. את […]
גמישות מחשבתית וסקרנות
בימים אלה של משבר קיצוני חובק עולם כולנו זקוקים לגמישות מחשבתית וליכולת הסתגלות מהירה לשינויים. ד"ר אָל סִיבֶּרְט (Al Siebert), סופר ומרצה אמריקאי בעיקר על הפסיכולוגיה של הגמישות, טוען שסקרנות, עניין, פתיחות ובעיקר פחות שיפוטיות (!) עוזרים מאד לגמישות מחשבתית. כיוון שכך כדאי ללמוד מילדים, מכיוון שהם מביאים סקרנות עצומה, וטרם רכשו שיפוטיות ודעות קדומות. […]
הון שילטון במשפחה
כבר היזכרתי את סיפרו החדש של הפסיכולוג, ד"ר עֵלי כ"ץ, "הקן שאינו מתרוקן". אחד מהנושאים שעולים מהספר הוא הנושא הנפיץ של כספים במשפחה. לדבריו בכל ביוגרפיה של משפחה מסתתר מאבק כלשהו שקשור לרכוש ולממון. לדבריו' ייתכן שהפצצה המתקתקת הזו מאיימת על לא מעט משפחות באופן עמוק הרבה יותר מכפי שאנו מבינים. הנה תמצית מסיפור אנושי, […]
זיכרון בימי קורונה
הנה סיפור קטן ונוגע ללב משולי אירועי יום הזיכרון לחללי צה"ל האחרון ואולי הסוריאליסטי, שבו ננעלו שערי בתי הקברות בגלל מגיפת הקורונה. את תמר שובל-קידרון היכרתי לראשונה לפני כמה שנים. חברוּת חדשה שצמחה. אני עדיין זוכר את מילותיה הראשונות כשפגשתיה והתעניינתי בעיסוקה והיא ענתה בחיוך: 'אני עובדת בכביש', הגדרה מעניינת למהנדסת כבישים. בנובמבר 1970 שיכלה […]
אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר
בסוף מרץ, בעיצומו של הסגר הקורונה, החלטתי להעלות כאן זיקוקים ישנים מהעבר בִּשבוע הביניים בו איני שולח זיקוק חדש. עכשיו כשחוזרים לשיגרה גם אני חוזר לשיגרת הפעם בשבועיים. אז הנה זיקוק הביניים האחרון. הפעם זו פיסת היסטוריה מעניינת ששיגרתי לפני תשע שנים ואשר מעלה את התהיה: 'אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה' – האומנם? הקשיבו […]
איך קורה שהחיטה צומחת שוב?
ברשותכם אשאר עוד קמעא ביום הזיכרון. אבי קורן הוא ממפקדיה הידועים של להקת הנח"ל המופרסמת, ומאז עשה עוד רבות בתחום המוזיקה, הכתיבה, העריכה וההפקה. לאבי קורן טור שבועי, שאני מאד אוהב לקרוא, במוסף השבת של מעריב, שם הוא מעלה סיפורים ואנקדוטות בעיקר מעולם התרבות, וביד מעודנת הוא משבץ בין הסיפורים מילים של שירים ופיזמונים המקבלים […]
אהבה ועלבון ביחסי סבים – נכדים
אני חוזר לסיפרו החדש והמיוחד של הפסיכולוג, ד"ר עֵלי כ"ץ, "הקן שאינו מתרוקן". הוא מקדיש פרק לנושא שאולי איננו מדברים עליו – עלבון ביחסי סבים ונכדים. הוא מתכוון לעלבון של הסבים והסבות, לא של הנכדים. האם למרות תחושות האושר הגדול עם נכדינו (ראו את כמות התמונות של הנכדים בקבוצות הווטסאפ שלנו…) יש לנו גם תהיות […]
שינוי בימי קורונה…
אני נוהג להפריח את הזיקוקים הללו אחת לשבועיים – כעשרים וחמישה זיקוקים בשנה. אלו אסופות קריאה, אסופות הקשבה לאחרים ומעט תובנות שלי. בתחילת דרכי הייתי שולח פעם בשבוע אבל אז ריווחתי שורות כדי לאפשר לי זמן לזקק את הזיקוקים המעניינים יותר, המיוחדים יותר… לפחות לטעמי. ועכשיו בימי הקורונה הללו תהיתי: 'וכי לא ייטב שבימים הללו […]
מעשה ניסים
מידי פעם אני מניח הצידה ספר קריאה רגיל ומתמכר לספר עיון שעוסק במערכות יחסים. לפעמים אפילו בד בבד. כך התמכרתי לסיפרו החדש של הפסיכולוג ד"ר עֵלי כ"ץ, שאהבתי את שני ספריו האחרים בנושא אבהות והורות. כותרתו החביבה של הספר החדש – "הקן שאינו מתרוקן". הספר דן בָּלבטים שצצים במשפחה המתרחבת – על כלותיה, חתניה, נכדיה, […]
לקצר זמן ומרחק
אני שב ממסע קצר בארץ רחוקה. טיסת לילה ארוכה, חניות ביניים, כולם ישנים מסביב ולי אין מנוח – רגליי מזמזמות, גופי דואב, עורי מעקצץ. אני לוחש אז לזוגתי שלצידי: 'לוּ רק היו ממציאים שיטה שמקצרת זמן ומרחק… לוּ רק הייתי עוצם את עיני לדקה, פוקחן, ומוצא עצמי שרוע בביתנו… 'אַח! מיטה רכה, עם כסת ועם […]
החזן מלֶמבֶּרג
בסוף ינואר, ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, צוינו 75 שנים לשיחרור אושוויץ. הנה סיפור שהגיע אלי שמתחבר לנושא. "אני כבר מתכוונת לכתוב לך זמן רב," כותבת אלי אורית נוטע ברוכים, "והנה הרהבתי עוז. את סיפוריך פגשתי בתוכנית העונג של שמעון פרנס, הנוהג תמיד לסיים את תכניתו בשיר 'לְכָה דודי' של הרב שלמה קרליבך, שתמיד אהבתי את […]
חולשה ויתרונה
אגדת עם קצרה שנקרתה בדרכי הֶֶעתיקה מחשבותיי לנושא שכבר העליתי כאן פעם – האם ניתן להפיק יִתְרוֹן מחולשה? בעולמנו הבלתי מושלם לכולנו יש חולשות. חלקן בולטות ונראות לעין, חלקן מוצנעות ונחשפות רק לאלה שמכירים אותנו, וחלקן קיימות אולי רק במוחנו. רבים מאיתנו ערים לעובדה שחולשה לעיתים מחשלת וניתן להמירה ליִתְרוֹן. מאידך רבים יאמרו שזה לא […]
אבן דרך 300
ציון דרך קטן משלי – הזיקוק שאני מפריח היום הוא הזיקוק ה- 300 (!) במספר. עליתי לבלוג הזה לראשונה באפריל 2008 . זה כבר התחיל ארבע שנים קודם לכן עם זיקוק שבועי לעובדיי דאז, ואז באביב 2008 עליתי לבלוג, פתחתיו לקהל הרחב, ואני משגר את הזיקוקין הללו זו השנה השתים עשרה, אחת לשבועיים, ברציפות ובאדיקות. […]
האם נתינה מְדָבֶּקֶת?
את הסיפור הבא שלח אלי ראובן מגן. הוא לא ידע את המקור. הנה תקציר בשינויים קלים: גדלתי במשפחה דתית מרובת ילדים להורים טובי-לב שדאגו לשמור על חום ומשפחתיות. לא היינו משפחה שהפרוטה מצויה בכיסה ברוחב-לב ובכל זאת נהגו הורי לצאת איתנו לחופשות בארץ, במגבלות התקציביות שלהם. לא היה לנו אז רכב, והורי דאגו לשכור […]
להיות 'עָמוֹס'
רונן לין, מכר ותיק, שלח אלי את הסיפור הבא שהוא קיבל בפייסבוק. כתב אותו (או רק הפיץ אותו) גיא לנקר. הנה תמצית מהדברים: השעה הייתה עשר בלילה כשסגרתי את העסק. הייתי בדרכי לזרוק את שקית הזבל בפח הגדול שמעבר לפינה. כשהתקרבתי הבחנתי בילד שעומד שם. הוא הבחין בי, נבהל כנראה, ומיד הוציא את ידו מתוך […]
'דֵי גן עדן, כשלא גיהנום'
ב'ידיעות אחרונות' של יום הכיפורים האחרון פורסמו סיפורים קצרים שליקט הסופר אשכול נבו ממסע קצר שהוא עשה בעוטף עזה – בשדרות ובקיבוץ מפלסים. הוא פגש את האנשים שמאחורי דיווחי החדשות היבשים, וליקט מהם סיפורים שיש בהם משום הצצה לחיים באיזור שהוא מכנה 'דֵי גן עדן, כשלא גיהנום'. ואוזני הרי כרויה לסיפורים אנושיים שכאלה. ראו את […]
לכל אדם יש ערך
ולרבים שפונים ומבקשים 'עַדכן אותנו במופע שלך לציבור' – זו שנה רביעית שהוזמנתי ע"י יוסי אלפי להופיע בפסטיבל מספרי הסיפורים. וכך, ביום חמישי 17 באוקטובר בשעה 19:00 (חול המועד), באולם הקטן של תיאטרון גבעתיים, אני מעלה שוב מופע משותף עם עפר גביש, חוקר הזמר העברי. יהיו שם סיפורים חדשים של עפר ושלי – 'סיפורים, שירים והחוכמה שביניהם' […]
הספסל
לפני הסיפור עדכון: הוזמנתי שוב ע"י יוסי אלפי, זו שנה רביעית, להופיע בפסטיבל מספרי הסיפורים בסוכות. וכך, ביום חמישי 17 באוקטובר בשעה 19:00 (חול המועד), באולם הקטן של תיאטרון גבעתיים, אני מעלה שוב מופע משותף עם עפר גביש, חוקר הזמר העברי. יהיו שם סיפורים חדשים של עפר ושלי – 'סיפורים, שירים והחוכמה שביניהם' – שונים […]
עצימת עיניים
איני איש חינוך ובכל זאת מגיעים אלי סיפורים רבים מעולם החינוך ושובים את ליבי. צביקה וינברגר, רכז התרבות של בית ברט בירושלים, שלח אלי קליפ וידאו. ובסרטון מישהו שאינו מזדהה מספר סיפור שאולי יזכיר לחלקכם סיפור שסיפרתי כאן, אבל התפתחות העלילה כאן שונה ומפתיעה. הנה תקציר, בהתאמות קלות שלי: בחור צעיר פוגש באקראי איש […]
לשוחח עם קבצנים
מעולם לא הייתי איש של טקסים נוצצים באירוסין ובחתונות. איני מתחבר לכל הרעש והצילצולים שבטקסים הללו, ותמיד חשבתי מדוע לא להפוך את היוצרות – להינשא בצינעה ואת ההתלהבות, המֶחֱווֹת והצילצולים להביא לחיים שלאחר מכן, שם אנחנו בדרך כלל כל-כך חסרים אותם. כשנישא יוני, בן-דודי, הוא עמד מול המשפחה והחברים ביום חתונתו ואמר: "אני מאחל לעצמי […]
האביר במושב המעבר
כמה מאיתנו מתערבים ונוקטים עמדה כשאנו נחשפים למעשים לא הוגנים, שלא לומר רעי לב, שנעשים למישהו מול עינינו? הקשיבו לְסיפור המקרה הזה שליקטתי מירחון משפחה אמריקאי: מיד לאחר שנכנסה למטוס, סָבֵנָה פיליפס (Savannah ) בת השלושים ושלוש, התרווחה במושב החלון בטיסת יונייטד מאוקלהומה לאילינוי. "אני בדרך כלל מנסה להשיג מושב כשהמושב לידי פנוי." היא […]
זאבת ערבות
מי מאתנו לא חווה חלומות ילדות על מפגש עם חיה בטבע ועל קשר בלתי מוסבר שנוצר? ולעיתים דווקא מפגש שכזה, אם קורה, מפיל גבולות, מנתץ מוסכמות, מרגש, ואולי משמש תזכורת לַטוֹב בעולמנו ולחיבור עם השונה. הקשיבו לסיפור האמיתי הבא, שמספר מוריס הוֹמֶר ארווין: אני לוקח אתכם שנים רבות לאחור, לבוקר סתווי במסע הרפתקני באלסקה. […]
הרחפן
אבינועם הרש הוא מחנך ויזם חינוכי במערכת החינוך הדתי. הוא כבר שלח אלי כמה סיפורים וחוויות מעולם החינוך, וכמעט תמיד סיפוריו מדברים אלי. האיש מפיץ בהוויתו נְגוֹהוֹת של חינוך להבדיל מנגוהות של הוראה. הנה מה שהוא מספר: זו הייתה אחת מהחוויות ההזויות ביותר שאי-פעם חוויתי כמחנך. עד שאני כבר מצליח להשיג ריכוז מהתלמידים ונהיה […]
לגדל מרק ספיץ
מאיר בן-ארי, שאיני מכיר, יוצר אתי קשר. "אופי הסיפורים שאתה מעלה," הוא אומר "העלו בי חוויה מעברי, חוויה שהשאירה בי חותם והשפיעה על דפוסי התנהגותי בהמשך חיי." אני לוקח אותך כארבעים שנה לאחור. בני הבכור אז כבן שש ורעייתי מאיצה בי לרשום אותו לחוג שחייה. בני כבר שחה אז, אמנם לא במיומנות, אבל רעייתי […]
תקווה אינה חלום…
בעקבות אחד הסיפורים שהעליתי בפינתי בגלי צה"ל מתקשר אלי מישהו, מבקש להישאר בעילום שם. "אני בן שמונים," הוא אומר לי "וסיפורך לוקח אותי הרחק לילדותי, לבית הורי, אמצע המאה הקודמת." כך הוא מתחיל, ובקטעים שהוא מספר על הוריו קולו נשנק והוא לא מתבייש להודות שדמעות עולות בעיניו, גם היום כשהוא נזכר.
שני אחים
את ישראל אוסי איני מכיר. לפני כמה שבועות הוא שיתף אותי בשני סיפורים קטנים, ששמע בשיחה של העיתונאי אבי בטלהיים. הסיפורים נקשרים זה בזה בדרך חיננית, במעין אלגוריה יפה על הפוליטיקה שלנו המלֻוָוה, איך לא, בהשמצות והטחות הדדיות. הנה הסיפורים, בהתאמות קלות לסגנוני: סיפור עתיק יומין (נאמר לי שהוא מבוסס על קובץ של אגדות […]
'לראות אנשים, ולא דרכם'
את מאיר צוקר איני מכיר. באחד הימים הוא משתף אותי בְּמֵייל בסיפור שהשאיר בו חותם, מתוך הרצאה ששמע מיועץ ניהולי בשם ניב פרן. בהרצאתו מספר ניב סיפורון אנושי על מפקד טייסת בחיל האוויר. נשביתי גם אני לַסיפור וממה שעולה ממנו, הרי אני איש שרסיסי ניהול אנושי תמיד מְצָווים עליו: 'העבר אותנו הלאה'. אז הגעתי לאותו […]
בית מספר 109
את הסיפור האישי הבא שלח אלי העיתונאי, הכתב והפרשן אמיר בר-שלום, המוכר לרבים כאיש חדְשות השבוע בערוץ 11 (כאן). הוא כתב את הדברים לקראת יום הזיכרון הבינלאומי לשואה שחל השבוע – ביום ראשון, בעשרים ושבעה בינואר. תאריך זה נבחר כיום הזיכרון הבינלאומי לשואה משום שהוא היום שבו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ בידי הצבא האדום, ושימש […]
אוסקר ווילד
לפני הסיפור עדכון קטן: לאחר מופע מוצלח בפסטיבל מספרי הסיפורים בסוכות האחרון בתיאטרון גבעתיים, אופיע שוב והפעם בצוותא בתל-אביב (צוותא 2), ביום שישי, 15 במרץ 2019 בשעה 12:00 (בצהריים). זהו מופע משותף של עופר גביש, חוקר הזמר העברי ועבדכם הנאמן. יהיו שם סיפורים, שירים, והחוכמה שביניהם, תחת השם "וקצת בינה בלב מכניס". אם מסקרן אתכם לראות את […]
דודה הרטה
בחינוכם של ילדינו בתחום המוסר והערכים איננו כנראה היחידים שמשפיעים. שותפים לנו גם המורים בבתי ספר, מדריכים בתנועות נוער וגם הסביבה האחרת. יחד עם זאת, בחינוכם של ילדינו בהיבט הכספי, אני מניח שלנו כהורים יש השפעה מכרעת. חשיבות החיסכון, העצמאות הכלכלית, נדיבות ורוחב לב או, רחמנא ליצלן, קמצנות מושפעים מהבית, לטוב או לרע. כך לפחות […]
רפואה מונעת
משום מה לא נתקלתי בעבר במינוח 'יום המקצועות'. מקריאת הסיפור שבהמשך הנחתי שזה יום שמקדישים בבתי ספר לחשיפת התלמידים למקצועות השונים דרך ההתעניינות בתחומי העבודה של ההורים. אבינועם הרש הוא מחנך ויזם חינוכי העובד בחינוך הדתי שבמשרד החינוך. הוא כבר שלח אלי כמה סיפורים וחוויות מעולם החינוך, וכמעט תמיד סיפוריו כל כך מדברים אלי. אז […]
גבהוּת רוּח
ביליתי בכמה טיסות בימים האחרונים וצפו ועלו בי חוויות טיסה שגם אתם בוודאי מכירים. הרגעים הללו שאנשים נדחפים ראשונים, או קמים ממושבם ראשונים? את הרגעים האלה שהדיילת שואלת אם מישהו מוכן להחליף מקום לטובת זוג שהושיבו אותו בנפרד, ואז אנחנו משפילים מבט, שקועים בספר, כדי שלא ייפנו אלינו? לרגעים בהם יש לאנשים הערות וביקורת מתוך […]
שמואליק קפיץ
יום הילד הבינלאומי היה השבוע ונזכרתי בסיפור ששלח אלי ישראל אמיד. לדבריו הסיפור שוטט ברשת, הוא אינו יודע לאמתו: שמי שמואליק ואני בן 28. אני איש מעשים שלא רגיל בסיפורים אז לקח לי זמן לחבר את החלקים של סיפורי, שהתחיל לפני כעשרים שנה. הייתי אז בן עשר, ילד רגיל, להוציא דבר אחד. היה לי […]
על כל שמש השוקע… יש תמיד אלפי זריחות.
בתי עלמין יוצרים הֵקשר של כאב ושכול, חוויה קשה להתמודדות. והנה הזדמנו לי שני סיפורים, שהקשרם שונה, ושעולה מהם דווקא המשך החיים. לא… לא חיים של העולם הבא, אלא חיים חדשים שבדרך מוזרה נוצקו מחוויות של בתי עלמין. לחובבי השפה העברית רק נציין שצמד המילים 'בית עלמין' מקורו מארמית – בית עולמים', בדומה לביטוי המקראי […]
הפסקת אש בביקתה
בימים אלה של מתיחות בדרום, והבלגה, ודיבורים על הסכמות/הסדרות שבוששות להגיע, נזכרתי בסיפור הבא שחשפה אותי אליו עדה, שאיני מכיר. 'זה מתוך קבוצת פייסבוק של חובבי היסטוריה' היא כותבת לי. פשפשתי מעט בפרסומים זרים כדי לאמת: דצמבר 1944, צבאות גרמניה וארה"ב מתכתשים על גבול בלגיה וגרמניה, ובתוֵוך… ניצוץ של אנושיות מאֵם גרמניה. שלושה […]
'אני קודם'
יוסי לוי, עורך דין ממצפה הושעיה, שלח אלי כבר לפני שנים חוויה קטנה משלו. 'אלה מסוג הדברים שיש לתת להם להתיישן… כמו יין…' חשבתי באותו הרגע, תייקתי באחת מתיקיות המחשב שלי, ולא שלחתי את הזיקוק. השבוע, בשכונת מגוריי, נתקלתי בזוג שכנים שגרים לידי. הם בוודאי בשנות השבעים שלהם ותמיד הולכים יד ביד. לא שלובי זרוע, […]
זרעים נישאים ברוח…
נכחתי בהרצאה מרתקת של שופט ירושלמי בדימוס לדיני משפחה – מנחם הכהן. הוא נגע בסוגיות מעניינות בדיני משפחה שמְזמנים לנו החיים המודרניים. "הרי משפחות של היום אינן בהכרח המשפחות הרגילות של פעם." הוא פתח ואמר. "היום יש שני אבות וילד, שתי אמהות וילד, אֵם יחידנית, ילד מתרומת זרע, ילד מהקפאת ביציות, אמהות פונדקאיות ועוד כהנה וכהנה, […]
צה"ל וערכים
לפני הסיפור עדכון קטן: הוזמנתי שוב ע"י יוסי אלפי, זו הפעם השלישית, להופיע בפסטיבל מספרי הסיפורים בסוכות. וכך, ביום רביעי 26 בספטמבר בשעה 21:30 , באולם הקטן של תיאטרון גבעתיים ובמסגרת הפסטיבל, אני מעלה לראשונה מופע משותף עם עופר גביש, חוקר הזמר העברי. יהיו שם סיפורים, שירים, והחוכמה שביניהם, תחת השם "וקצת בינה בלב מכניס." אם מסקרן […]
הַעֲצָמָה
"שמעתי את החוויה הזו מבת-דודתי הדס, ומיד חשבתי עליך." כך כותב לי גדי, שאיני מכיר. הסיפור קצר עם הרבה חומר למחשבה לפתיחת שנת הלימודים: הדס בת-דודתי, מרצה ותיקה וד"ר לפסיכולוגיה, לקחה אותי שלושים שנה לאחור והיא אז מורה צעירה בשנתה הראשונה. זה עתה סיימה את לימודי הפסיכולוגיה והחלה ללמד שיעורי העשרה בתיכון בתל-אביב. כתוצאה […]
לקבל את השונה
אני מטייל בדרום אמריקה, ובמרחבים הבלתי נתפסים של מישורי האנדים חולפות מול עיני חיות שאינן מוכרות בארץ – למות, אלפקות, וְוִיקוּנְיוֹת (שצימרן הוא היקר ביותר בעולם). נזכרתי אז בסיפור מעניין ששלחה אלי כבר מזמן תמר שרויטר-אלברס. הסיפור פורסם בתקשורת בברזיל והוא סיפור על חיבור בלתי שיגרתי בין אדם לבעל חיים שאינו מבויית. למי מאתנו לא היה […]
על יושר
יושר הוא נושא כאוב במחוזותינו. בשיחות סלון אנחנו מרבים להתלונן על יושרם של מנהיגינו, ומאידך מעט אנחנו מפשפשים במעשינו שלנו. ותהיתי… איך מחנכים בכלל ליושר? זה עובר מהורים לילדים כחיקוי? האם זה ערך שראוי שיודגש בבתי ספר? האם זו תרבות של עם, של מדינה? את הסיפור הבא שלחה ידידה טובה, ניצה הברון, שגם היא קבלה […]
מנהיגות חבויה
ציטטתי כאן בעבר את דְרוּ דָאדְלִי, מרצה אמריקאי בתחום המנהיגות, שטען שמנהיגות אינה בהכרח נחלתם של יחידי סגולה. הוא טוען שבכל אחד מאיתנו יש הבזקים של מנהיגות, בהם אנחנו משפיעים על אחר או על אחרים. במקרים רבים אפילו איננו יודעים שהִשפענו, כי האחר לא טורח לומר. הנה סיפור על בני הבכור, שראה זה פלא, לא […]
לאחר לכיתה
לא מעט פעמים אני נוגע בסיפורים שממחישים שוב ושוב את האמיתה שיש פנים רבות לאמת. וככל שנספר זאת שוב ושוב ונביא עוד דוגמאות, עדיין נחזור לסורנו ונאמין שהאמת שלנו היא האמת האחת והיחידה. כך כנראה דרכו העצובה של העולם. הנה סיפור קצר כתזכורת בהקשר הזה, כפי שסיפר לי צביקה וינברגר, ועל הדרך מביא הסיפור בכנפיו […]
'טוש ללוח'
עם השנים חילחלו חלק הסיפורים הקצרים שאני שולח גם למערכת החינוך. פה ושם מוקראים הסיפורים הללו בשיעורי חברה, מועלים בעלונים של בתי ספר, ולאחרונה אני מוזמן להרצות לתלמידי תיכון, לצוותי מורים ולסטודנטים להוראה. הנושא בדרך כלל: "סיפורים קצרים ככלי להצפת ערכים". לא רק זאת – עם השנים העליתי, ללא כוונה מסוימת, לא מעט סיפורים מעולם […]
לב מתחת לגלימה
ההגדה בפסח מזכירה 'עשיית שְפָטִים', שמפורשת במילון כהענשה קשה וּכִנקמה, וגם כדין ומשפט. אני מניח שעדיין זה מגיע מהפועל לשפוט. שופטים ובתי משפט זה בכלל נושא פופולרי לאחרונה. והנה התגלגל לידי סרטון קצר ששלחה אלי טליה סופר, ידידה טובה, שמראה שניתן לשפוט גם אחרת ואולי להשאיר חותם משמעותי שלא ב'עשיית שְפָטִים' כמו קנס או עונש […]
שאריות של רומנטיקה
בימי פורים הללו חיפשתי משהו קליל יותר ושלפתי מנבכי תיקיות המחשב שלי סיפור קטן ששלחה אלי לפני כשנה קוראה נאמנה של זיקוקַי – שולי ברק. מי שעומד מאחורי הסיפור הוא לא אחר מאשר עופר, מיודעי הישראלי שחי בסין, המפיץ את הגיגיו מסין בדף פייסבוק שנקרא 'עופר סין'. אקדים ואומר, אני מאלו שעדיין נאחזים, בשארית הכוחות, […]
אבני סליחה
יפה זונשיין מקצרין, שאיני מכיר, הפנתה תשומת לבי לסיפור נוגע ללב מתוך הספר 'אבני הסליחה' של סופרת אמריקאית, לורי נלסון ספילמן. ובסיפור… מורָה שולחת, לאחר שנים רבות, מכתב התנצלות לתלמיד שלה מהתיכון. היא חשה אשמה בכישלונו על שלא סיים את התיכון. התלמיד שולח לה מכתב תשובה שהופך את הקערה על פיה. הנה תקציר ממכתבו של […]
קונצ'רטו לאגרוף
האם גם אתם חווים לפעמים כעס מסוים שהופך לזעם מתפרץ על העולם, ואז אתם כמהים לכלים לשלוט בו ולרסנו? מיקה אלמוג היא עיתונאית וסופרת. את טורה בעיתון הארץ המירה לטור קבוע במוסף השבועי של ידיעות אחרונות. לאחרונה קיבצה את סיפוריה בספר ביכורים, בשם 'ציפייה'. הנה תקציר מאחד מסיפוריה שאהבתי המתייחס לרישא של דברי: מיקי […]
ללא מילים
הקדמה קטנה לטובת רבים שהתעניינו – אסופת סיפורים נוספת שלי, שאת רובם ככולם ניתן למצוא כמובן בבלוג, קרמה עור וגידים והתאגדה לספר נוסף תחת הכותר 'מגע הקסם האנושי'. מהשבוע הספר נמצא בכל חנויות הספרים וניתן גם להשיגו באתר ההוצאה לאור בקישור הבא: http://www.bookme.co.il/ItemInfo.aspx?Barcode=277-1723 ולזיקוק של היום: שלמה גולן (גולֶנדְזִינר) עוסק בהוראה ומאמין בכל הלב שניתן […]
לשרת זו צורה טובה של מנהיגות?
כשאני נתקל בפינות קטנות של החיים, מלאות חום ואנושיות, אני תמיד מוצא עצמי תוהה, במעין תמימות נעורים, למרות גילי: 'למה החיים הם לא רק אפיזודות קטנות, טובות ונוגעות ללב של שירות אמיתי ושל נתינה?' את הפוסט האחרון של שנת 2017 אני מקדיש לחוויה הקטנטונת הזו שלי: לפני כמה שבועות שוטטתי בקניון ליד מקום מגורי. […]
כפפת בייסבול
אני בארה"ב, מולי בפינת רחוב חנות נוחות בשם Circle K (רשת מקבילה לרשת 7/11 שכולנו מכירים) ונזכר אז בְּסיפור שנתקלתי בו פעם, בהקשר של רשת החנויות הזו. להיות רְחב-לב ('להיות לארג" בשפת היום-יום) אינו דבר של מה בכך. שני אויבים מרכזיים קורצים לנו ומסיטים אותנו מלהיות רחבי-לב. האויב הראשון הוא המבט שעובר אצל מרביתנו דרך […]
