זוית ראייה

לודמילה ואני

לפני כמה חודשים פרסמתי סיפור תחת הכותרת 'מה שמך?'. זו הייתה חוויה שסיפר לי חבר על נוהגו לשאול אנשים ששרתו אותו לשמם. הגיעו אלי לא מעט תגובות וביניהן תגובה של קובי שטויאר שכך כתב: 'גם אני ער ומצר על האנשים השקופים, אותם אלה שאנו חולפים על פניהם ומתעלמים מקיומם כאילו היו רק חלק מהנוף. אני מצרף לך לינק לכתבה קטנה שפורסמה בעיתון דה-מרקר, לפני 15 שנה.'
אז הנה הכתבה, כל כך מהחיים…:

וכי חינוך מתחיל מהבית?

בינעם הרש הוא מחנך ויזם חינוכי במערכת החינוך הדתי. מידי פעם מגיעים אלי דברים שהוא כותב ואני נפעם, כמעט כל פעם מחדש. בהכירי אותו למדתי שיש הבדל בין מורה למחנך.  אבינעם הוא מהסוג הזה של מחנכים שמשאירים חותם, וכשאני חושב עליו אני תמיד נזכר באימרה של הפסיכולוג האמריקאי פרדריק סקינר: "חינוך זה מה ששורד, כאשר מה שנלמד כבר נשכח…".
והנה הוא, כמחנך, לא שוכח לפרגן לתרומתם של ההורים:

דברים שנראים מטופשים

לפעמים אנחנו נתקלים בדברים שעל פניו נראים מטופשים ואז, מזווית אחרת או במחשבה שנייה, אולי הם אינם כאלה מטופשים.

אופרה

זה לא סיפור על אופרה, זה סיפור על הליכה לאופרה וזוגיות…

הפוך גוטה הפוך

אדם זקן, בגמלאות, מנוחתו הופרעה באופן קבוע ע"י קבוצה של ילדים שנהגו לשחק מתחת לחלון דירתו הקטנה שבקומה הראשונה.

רמאויות קטנות

לפני הרבה שנים רכשנו רכב קטן וגילינו בדיעבד שהמוכר רימה אותנו במחיר. בעודי מתרגז ומתכנן נקמה, רעייתי הרגיעה אותי במילים, שאולי מוכרות לכם: 'לא חשוב, זה היה שיעור. ההפרש ששילמנו הוא בעד השיעור.'

המתיקות שְבְּפָשְלָה

לכולנו יש רגעים בחיים של פשלות, של מבוכות שאנחנו מרגישים איתם נורא, לפחות ברגע שזה קורה. לשימחתנו טיבעם של מרבית ריגעי המבוכה הללו להתפוגג ולהפוך לסיפור מחויך במפגשי חברים ומשפחה בסופי השבוע.

החיים זה לא לתפוס כדור אחד…

שעת בקר עמוסה ואני מדשדש בריכבי בפקקים.  באחד הצמתים בשרון הבחנתי בו עוד מרחוק. זו לא הפעם הראשונה. בחולצת מלחים מפוספסת בכחול לבן, מכנסיי ברמודה רחבים, כובע קש מהוה, עומד באמצע מעבר החציה ומלהטט בהקפצת כדורים באוויר.

ללכת את החיים ולהתבונן בהם מזווית אחרת

להקשיב לסיפור בקולי, הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 140 שם. הזכרתי כאן בעבר את מיכאל גרטנר, נשיאה לשעבר של רשת החדשות NBC בארה"ב, שסיפר שאביו חדל מנהיגה כשהיה בן 25 (בשנת 1927). "בימים ההם," אמר לו אביו בן התשעים, "לנהוג ברכב היית צריך להשתמש בידיך, ברגליך וגם להביט לכל הכּיוונים ואז החלטתי שאתה יכול ללכת את […]

מפריח הבלונים

להקשיב לסיפור בקולי, הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 136 שם. הסיפור הקטן הבא כבר שוכב במגירות המחשב שלי כבר למעלה מעשר שנים. הסיפורים שאני שומר יודעים כבר שאני מחכה להזדמנות מתאימה כדי שאשלוף אותם. הם יודעים שאחֵיהֵם, שפחות מדברים אלי, נמחקים ולא נשמרים בכלל. וההזדמנות הגיעה דרך השיח הבלתי פוסק על עדוֹת […]

אבא שעושה בושות

להקשיב לסיפור בקולי, הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 134 שם. לא מעט מכתיבתו של שלומי זילבר העליתי כאן. לאחרונה הוא נסע לבקר את בִּתו שעברה באופן זמני להתגורר בקוסומוי שבתאילנד. היא, בעלה ושני ילדיהם הקטנים. 'עם לפטופ וחיבור לאינטרנט אפשר לעבוד מכל מקום' טוענת הבת 'והרי בארץ קשה לצעירים.' ושלומי, כשהתגברו געגועיו, […]

להֵיעזֵר

להקשיב לסיפור בקולי, הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 130 שם. ממרומי גילי תהיתי לא פעם מדוע קל לי לתת ולעזור, אבל קשה לי ואני מרגיש לא נוח בלהיעזר. האם זה ענין של כבוד, של אגו, או שמא החשש מהמחויבות שזה יוצר? השנים האחרונות, אלו השנים בהם התהפכו היוצרות והתחלתי ללמוד מילדיי. זה […]

כדורגל מאחד את העולם

להקשיב לסיפור בקולי, הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 128 שם. הרי לא ניתן בימים אלה של מונדיאל שלא להתייחס לכדורגל. אני איש של כדורגל מימים ימימה. שלומי זילבר, ידידי, מעיד שאינו כזה. אף פעם לא שיחק, לא אהד אף קבוצה, היה במגרש כדורגל פעמיים בחייו וגם אז לא נהנה. ודווקא הוא שולח […]

פרברים

למעונינים להקשיב לסיפור בקולי הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 122 שם. הסופרת רות עפרוני פירסמה את הסיפור הבא במוסף חג הסוכות של "ידיעות אחרונות".  הנה תקציר מהסיפור: ראיתי את בֵּן לראשונה על הבמה בפאב מעפאן בבוסטון, בערב 'מיקרופון פתוח' שכל אחד יכול לעלות ולחנטרש משהו. בֵּן היה גבוה מאד וצעיר מאד, קול […]

יש אלוהים

למעונינים לשמוע את הסיפור בקולי הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – הזיקוק שכאן הוא זיקוק 115 שם: למרות השם היומרני שבכותרת אין לסיפור הבא שום קשר לאלוהים או לאמונה באלוהים, אלא יותר ליחסים כנים ותמימים בין אנשים. קראתי פעם אבחנה מעניינת של ד"ר טל בן שחר, מרצה וחוקר ידוע בתחום הפסיכולוגיה החיובית – אתה יכול להיות אדם […]

גם נשרים זקוקים לדחיפה

להאזנה לסיפור בקולי הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט – זיקוק 113 שם. כולנו כהורים מדקלמים את 'עוף גוזל… חתוך את השמיים'. כולנו כהורים יודעים שעדיף להקנות לילדים ידע בשימוש בחכות ולא תמיד לתת להם דגים. כולנו יודעים שחשוב לעזור להם לצמח כנפיים כדי שברגע הנכון יעופו לבד. אבל ידיעה בכל אלה אינה מספקת. כי כמה מאיתנו, כהורים, […]

מניה קמינסקי

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 102 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט לשלומי זילבר אתר בפייסבוק "שלומילים וסיפורים" שם הוא מעלה סיפורים וחוויות מילדותו בגבעתיים. זווית הראייה שלו תמיד מעניינת וחודרת. הקשיבו לתקציר מסיפורו הבא: נסעתי לגבעתיים לסדר משהו בדירת הוריי ונכנסתי לחנות לקנות בית מנורה. החנות הייתה עמוסה. בצד ישבה […]

ילדים בסימן אדום

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 99 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט אנחנו נוטים לחשוב שבילדים יש חוסר פירגון, שלא לומר רוע-לב. שומעים על חרמות בבתי ספר, על בִּיוּש (שֵיימִינג) ברשתות, ועל ביריונות שכל מטרתה לדרוך על האחר ובכך להרשים את האחרים. אז הנה שני סיפורים אנושיים ותמימים שמראים שילדים נוהגים […]

אִיתָ'קָה

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 89 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט אני מניח שאיני מחדש הפעם, רק מרענן את הזיכרון, והשם איתָ'קָה אולי אינו זר לחלקכם. בין אם זה האי היווני של היום, בין אם זו העיירה בצפון מדינת ניו-יורק בה ממוקמת האוניברסיטה הידועה קוֹרְנֶל, ובין אם זו עירו המיתולוגית […]

העוצמה שבסיפורים

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 86 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט חציתי את רף 350 הזיקוקים שאני שולח מאז 2008, כבר כמעט 14 שנים. לא מעט אני עוצר בדרך הארוכה מאז, ותוהה על עוצמתם של סיפורים. מה יש בְּסיפור שמִשחר ההיסטוריה הוא משולב בכל תרבות שאנחנו מכירים?   אנחנו יודעים […]

גברים מנוגה

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 80 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט איש מאיתנו אינו אוהב ביריונות, אבל גם מאחורי בריונות מתחבא כנראה סיפור. הנה… מילקוט חוויותיו של שלומי זילבר: אם אתה יליד גבעתיים, בטוח נצרב בך זיכרון מנֹגַהּ. היום נוגה זה סתם צומת, אבל פעם ניצב שם קולנוע נוגה, שכבר […]

ללכת את החיים

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 66 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט מיכאל גַרטנר היה עורכם של כמה עיתונים בארה"ב, זוכה פרס פּוּליצֶר על מאמרי מערכת שכתב, ונשיאה של רשת החדשות NBC . הנה סיפור קצר נפלא שלו על הוריו, מְלֵא נועם וחוכמת חיים.  שלחתי אותו לפני 13 שנה לעובדַי דאז, […]

לחפש את הדלת שנפתחת

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 63 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט יש אימרה המיוחסת לאלכסנדר גרהאם בל ויש כאלה שאומרים שהיא מיוחסת להלן קלר, שאומרת בערך כך: "כשדלת אחת נסגרת, אנחנו עסוקים מידי במבט מתייסר בדלת הסגורה, ולא שמים לב שדלת אחרת נפתחת עבורנו…" ובמילותיי שלי: אנחנו מתרפקים על הבעיה […]

לדעת לסלוח

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 58 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט אימרה שאיני יודע מקורה אומרת כך: "הראשון לבקש סליחה הוא האמיץ ביותר. הראשון לסלוח הוא החזק ביותר. הראשון לשכוח הוא המאושר ביותר…"   אנחנו מדברים לא מעט על חשיבות בקשת הסליחה וההתנצלות, אנחנו מקדישים לכך אפילו חג ביהדות, ומאידך […]

סופרמן

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט לשמיעת הסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 55 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט משחר יַמַי כהורה תהיתי מדוע לא חונכתי, באף מסגרת, להורוּת. עם השנים גיליתי שאצל צעירים רבים מקנן חשש מלהפוך להורים, ואולי בצדק.  ניסיתי להיזכר אם לי היו פחדים כאלה בתחילת דרכי כהורה, ואיני יכול להיזכר. הקשיבו לחוויה הבאה מילקוט […]

עוף גוזל

הנה קישור להֵסְכֵּת/פודקאסט למעוניינים להאזין לסיפור בקולי. (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 40 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט לעדכנכם שהוזמנתי שוב להופיע בפסטיבל מספרי הסיפורים בסוכות. וכך, ביום רביעי 22 בספטמבר בשעה 18:00 , בתיאטרון גבעתיים, אני מעלה מופע משותף עם תניר שקד, אמנית חליל הצד, מופע של מנגינות וסיפורי חיים מעוררי מחשבה – "קונצ'רטו לסיפור […]

אייר בי אנד בי

בהֵסְכֵּת/פודקאסט שהעליתי תוכלו להאזין לסיפור ולא רק לקוראו. הנה קישור (הזיקוק שכאן הוא זיקוק 31 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט זו לא פעם ראשונה שאני מתחבר לכתיבתו של אשכול נבו. אוהב את יכולתו לדלות אנקדוטות אנושיות רגישות, להציפן ולהעלותן על הכתב בדרכו המיוחדת ולהשאירך עם תחושה שכאילו אתה כתבת את זה. הקשיבו לסיפורו הבא שפורסם […]

חצי כיכר לחם

למעוניינים להקשיב לזיקוק ולא רק לקוראו, כנסו להֵסְכֵּת שהעליתי לאחרונה בִּספּוֹטִיפַיי. הנה לינק (הזיקוק שכאן הוא פרק 19 שם): זיקוקין די-נור – פודקאסט נהגי מוניות הם מצע נהדר ואוצר בלתי נידלה לאנקדוטות אנושיות קטנות. הנה סיפור של נהג מונית בשם יוסי משה, כפי שפורסם בבלוג ירושלמי: היא הושיטה יד ועצרה אותי. העפתי בה מבט כשהכניסה […]

גברת פֵּשְקוֹבִיצִי (שם בדוי)

ֹלמעוניינים להקשיב לזיקוק ולא רק לקוראו, כנסו להֵסְכֵּת שהעליתי לאחרונה בִּספּוֹטִיפַיי. הנה לינק (הזיקוק שכאן הוא פרק 14 שם):  זיקוקין די-נור – פודקאסט כמה פעמים אנחנו נתקלים באנשים תמוהים ברחוב ואין לנו שום מושג איזה עולם שלם נחבא בהם? אנחנו מודעים למשפט שיש עולם ומלואו מאחורי כל אדם, אבל איננו באמת מייחסים עולם אמיתי לאותו […]

סיפור מוזמן

הסיפור הבא נדמה כאילו ונכתב עלי, אין תימה שהתחברתי אליו. כתב אותו שלומי זילבר, החוטא בהעלאת חוויות בהשראת ילדותו בגבעתיים.  אני מוּכָּר כאיש של סיפורים. זה צַָמָח משירבוט מחשבות למגירה, והמשיך בניסוח ברכות לנשות חברים (לבקשתם). סיפרו שבנות הזוג התרגשו עד דמעות, אז הבנתי שאולי באמת יש לי את זה. לימים אזרתי עוז, העליתי את […]

שקיעה רגילה

"מכיר את זה שיש לנו כל מיני חברים שאספנו לאורך החיים? מהילדות, מהצבא, מהעבודה, מהכדורגל, מהפאב… לא מעט פעמים אנחנו מתנהגים אחרת עם כל אחד מהם, בגלל הרקע האחר." כך מקדים וכותב אלי שלומי זילבר ('שלומילים וסיפורים' בפייסבוק), ומספר את סיפורו הבא: יש לי חבר ילדות מגבעתיים – אלברט. החברות התחילה בכפייה כי אמא שלו […]

הכרטיס שזכה

את מרבית החלומות איננו מממשים לא מעט בגלל פחדים וחששות המקננים בראשנו. הקשיבו לסיפור הבא שפירסם שלומי זילבר בפייסבוק – "שלומילים וסיפורים":  לכל אחד מאיתנו הערכה עצמית מסוימת, דרכה אנחנו בוחרים את הקריירה, את החברים וכנראה גם את בני הזוג. בלא מעט מקרים ההערכה העצמית הזו משתנית עם השנִים ואז אולי כבר קשה לשנות בחירות […]

סחלב של חנוכה

שאריות מחנוכה, תמצית מחוויה מפרי עטו של שלומי זילבר הכותב סיפורים קצרים בהשפעת ילדותו בגבעתיים:  רעש שיקשוק הצלחות במטבח העיר אותי. זה רעש שאני אוהב, רעש של חיים בבית. רונית חותכת כנראה ירקות לסלט – שיגרה טובה של שבת. אז היכרנו בבליינד-דייט, בנר ראשון של חנוכה. שנינו הגענו לאותו בית הקפה בבן-יהודה, כל אחד לבליינד-דייט […]

מתן בסתר

סיפור מסיפוריו של שלומי זילבר כבר העליתי כאן בעבר. שלומי כותב סיפורים קצרים בעיקר מילדותו בגבעתיים, וכתיבתו קולעת מאד לטעמי. הקשיבו לסיפורו הבא: חבר ביקש ממני שאנסח לו בקשה, לפירסום בפייסבוק, לתרומות עבור ניתוח מסובך לבנו. 'נַסֵח משהו נוגע ללב שיגרום לאנשים לפתוח את הלב והארנק.' עוד ביקש שאנהל את הפרויקט. הסכום שנדרש לעלויות הניתוח […]

קינאת סבים

את סיפרו פוקח העיניים של הפסיכולוג, ד"ר עֵלי כ"ץ, "הקן שאינו מתרוקן", כבר הזכרתי כאן. "כולם מסביבי מדברים על חווית הסבוּת שלהם," אומר עלי כ"ץ, "כחוויה הכי מדהימה שאירעה בחייהם. נכדיהם הם פאר היצירה, הקשר עימם מושלם ויש בו רק אהבה ושימחה ענקית. ברגע שנעשים לסבא/סבתא יש להישבע אמונים לאלוהי ההלל והתשבחות. האם ייתכן שאני […]

הבדלי תרבות

הקדמה קטנה – נתבקשתי להפיץ את הזיקוקין גם בווטסאפ, הנגיש לרבים וקל משם להעביר הלאה. המעוניינים – כנסו ללינק המצורף דרך הטלפון הנייד שלכם ואשרו הצטרפות לקבוצת הווטסאפ. זו קבוצה לקריאה ולא לדיון, וזה לא במקום המייל והפייסבוק.  https://chat.whatsapp.com/Kh3RSVJUuot0wp3evKo5K9 ולסיפורנו: העולם כבר מזמן הפך לכפר גלובלי ובכל זאת השוֹנוּת אינה מיטשטשת לחלוטין. ובְּמסעותינו בעולם, מעבר […]

עדנה ושוקי

סיפורים על אהבות יש אין ספור. כך גם סיפורים עם פרשנויות שגויות. הנה סיפור מיוחד שכורך את השניים. כתב ושלח אלי שלמה זילבר, שנוהג לכתוב על ילדותו בגבעתיים:    תכנית טלוויזיה על מערכת היחסים בין נגה לשמש הזכירה לי את שוּקִי מבית-הספר. סיפור אהבה. שוקי אהב את עדנה. עדנה לא אהבה את שוקי. זה קורה […]

אוטובוס בקו 420

אני חסיד גדול של חשיבה יצירתית. לא רק בעולם העיסקי בהיבט של מחקר ופיתוח והמצאות פורצות דרך, אלא דווקא ובמיוחד בחיי היום-יום. אני מאמין שדרך פעולה יצירתית מוציאה אותנו פעמים רבות מהסבך, מדרכים ללא מוצא, מֵקֵלה על מציאת פיתרונות – מכיוון שהיא מאפשרת הסתכלות על דברים מזווית אחרת. אלברט איינשטיין  מצוטט כמי שאמר: "יצירתיות היא […]

הזוג האחר

בעודי מתלבט איזה סיפור, איזה מסר, איזה ערך להציף בפרוס השנה החדשה, מעביר אלי חבר טוב – אריק אבן – סרטון קצר שנגע בי ועצר את התלבטותי. העברתי את הסרטון חזרה לשפת התסריט, מקווה שלא אחטא לסירטון:   התמונה נפתחת במבט מקרוב על רגליו של ילד צועד. מכנסיו מרופטים, כפכפי האצבע משופשפים ובלויים, והנה רצועת […]

שניים לטנגו – האמנם?

לקראת תחילת השנה החדשה התעורר בי הרצון לנפץ 'פרה קדושה' עתיקה. מעין הזדמנות לְסֶדר בחשיבה. כל חיי גדלתי על הביטוי הנדוש: It takes two to tango (צריך שניים לטנגו). הרי ברור – הרבה תלוי באחר איתו אתה רוצה לרקוד. וכששערי הילבין קלטתי בהדרגה כמה המשפט הזה מגביל, כמה הוא מוריד אחריות, כמה יש בו משום […]

אלה שחולמים רחוק

לסיפור הנוגע ללב הבא היפנתה תשומת לבי שולי ברק. מתברר שביום שישי בגלי צה"ל בשעה עשר בבקר, כמה שעות לפני תכנית 'העונג השישי' של שמעון פרנס, שבה אני עולה לשידור, משודרת התכנית 'נפלא פה'.  את התוכנית מגישים העיתונאית גל גבאי והרב והמחנך שי פּירון, שאני מאד מעריך ומוקיר. שמעתיו לא פעם מעלה על נס את […]

גמישות מחשבתית וסקרנות

בימים אלה של משבר קיצוני חובק עולם כולנו זקוקים לגמישות מחשבתית וליכולת הסתגלות מהירה לשינויים. ד"ר אָל סִיבֶּרְט (Al Siebert), סופר ומרצה אמריקאי בעיקר על הפסיכולוגיה של הגמישות, טוען שסקרנות, עניין, פתיחות ובעיקר פחות שיפוטיות (!) עוזרים מאד לגמישות מחשבתית. כיוון שכך כדאי ללמוד מילדים, מכיוון שהם מביאים סקרנות עצומה, וטרם רכשו שיפוטיות ודעות קדומות. […]

אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר

בסוף מרץ, בעיצומו של הסגר הקורונה, החלטתי להעלות כאן זיקוקים ישנים מהעבר בִּשבוע הביניים בו איני שולח זיקוק חדש. עכשיו כשחוזרים לשיגרה גם אני חוזר לשיגרת הפעם בשבועיים. אז הנה זיקוק הביניים האחרון. הפעם זו פיסת היסטוריה מעניינת ששיגרתי לפני תשע שנים ואשר מעלה את התהיה: 'אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה' – האומנם? הקשיבו […]

גלו עניין בהורים

ובימים אלה של בידודינו כהורים ב'קבוצת הסיכון', חשבתי שבשבוע הביניים הזה, בו אני משגר זיקוקים מהעבר, אולי יהיה לכם מעניין להיזכר בסיפור הבא, שהעליתי כאן בדיוק לפני עשור. בתאל, בתי, שלחה אלי אז את הסיפור שנתקלה בו באתר אינטרנט אמריקאי, וחשבתי שיש בו מעין צלצול מעורר לילדינו היקרים. הנה בתרגום חופשי שלי מאנגלית:   במשך […]

על פתיחת דלתות

ושוב, במסגרת זיקוקי שבוע הביניים בתקופת הקורונה, הנה פוסט שהעליתי לפני עשר שנים, במרץ 2010. 'פתיחת דלתות' הוא מושג מקובל בעולם העסקים ואולי בחיים בכלל. רבים טוענים שזה מקצר תהליכים, שזה מאפשר לך לעבור סף ומשם, עם כישרונך או כישוריך, כבר תוכל להתקדם לבד. כולם משוועים לקשר עם פותחי דלתות כאלה, גם אם לחלק מאתנו […]

היזהרו ממשאיות אשפה

במסגרת הזיקוקים החוזרים שהחלטתי לשלוח בשבוע הביניים כדי להנעים את תקופת הקורונה, הנה פוסט שהעליתי במאי 2008 . ספריו של סטיבן קובי (Covey) הם קצת כמו תנ"ך עבורי. מידי פעם אני שולף את ספריו, מְעַיֵן במקומות שסימנתי בעבר וזה מעורר בי דברים רדומים שזקוקים לניעור. בתאל, בתי, שלחה לי מאמר לעיון. אני שם לב שסטיבן […]

להתכונן כראוי

במסגרת הזיקוקים החוזרים שהחלטתי לשלוח בִּשְבוע הביניים כדי להנעים את תקופת הבידוד ועכשיו הסגר – הנה פוסט שהעליתי בספטמבר 2008 . בגלל החג אני מקדים ביום, ובימים אלה מי זוכר איזה יום היום… אישית יש לי הערכה גדולה למקצוענים. לכאלה שעושים את עבודתם בדקדקנות, שמכינים שיעורי בית, שלא מתרשלים, שלא עושים דברים כלאחר יד. ואין […]

גישה… חצי גישה…

בימים אלה של קורונה, כשמציאות כלכלית קשה מוטחת בנו והברכיים רועדות 'איך לא לשקוע… איך מכאן ממשיכים הלאה?' – נזכרתי בסיפור קטן ששלחה אלי לפני כמה שנים קוראה בשם ירדנה ויזנר, והסיפור שקע באחת מתיקיות המחשב שלי. בוודאי שאין בסיפור ולוּ נחמה פּוּרְתָא (בארמית = מעט), כי מי מאיתנו כרגע אינו פגוע כלכלית… ובכל זאת. […]

מעשה ניסים

מידי פעם אני מניח הצידה ספר קריאה רגיל ומתמכר לספר עיון שעוסק במערכות יחסים.  לפעמים אפילו בד בבד. כך התמכרתי לסיפרו החדש של הפסיכולוג ד"ר עֵלי כ"ץ, שאהבתי את שני ספריו האחרים בנושא אבהות והורות. כותרתו החביבה של הספר החדש –  "הקן שאינו מתרוקן". הספר דן בָּלבטים שצצים במשפחה המתרחבת – על כלותיה, חתניה, נכדיה, […]

החזן מלֶמבֶּרג

בסוף ינואר, ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, צוינו 75 שנים לשיחרור אושוויץ. הנה סיפור שהגיע אלי שמתחבר לנושא. "אני כבר מתכוונת לכתוב לך זמן רב," כותבת אלי אורית נוטע ברוכים, "והנה הרהבתי עוז. את סיפוריך פגשתי בתוכנית העונג של שמעון פרנס, הנוהג תמיד לסיים את תכניתו בשיר 'לְכָה דודי' של הרב שלמה קרליבך, שתמיד אהבתי את […]

חולשה ויתרונה

אגדת עם קצרה שנקרתה בדרכי הֶֶעתיקה מחשבותיי לנושא שכבר העליתי כאן פעם – האם ניתן להפיק יִתְרוֹן מחולשה? בעולמנו הבלתי מושלם לכולנו יש חולשות. חלקן בולטות ונראות לעין, חלקן מוצנעות ונחשפות רק לאלה שמכירים אותנו, וחלקן קיימות אולי רק במוחנו. רבים מאיתנו ערים לעובדה שחולשה לעיתים מחשלת וניתן להמירה ליִתְרוֹן. מאידך רבים יאמרו שזה לא […]

אבן דרך 300

ציון דרך קטן משלי – הזיקוק שאני מפריח היום הוא הזיקוק ה- 300 (!) במספר. עליתי לבלוג הזה לראשונה באפריל 2008 . זה כבר התחיל ארבע שנים קודם לכן עם זיקוק שבועי לעובדיי דאז, ואז באביב 2008 עליתי לבלוג, פתחתיו לקהל הרחב, ואני משגר את הזיקוקין הללו זו השנה השתים עשרה, אחת לשבועיים, ברציפות ובאדיקות. […]

האם נתינה מְדָבֶּקֶת?

את הסיפור הבא שלח אלי ראובן מגן. הוא לא ידע את המקור. הנה תקציר בשינויים קלים:   גדלתי במשפחה דתית מרובת ילדים להורים טובי-לב שדאגו לשמור על חום ומשפחתיות.  לא היינו משפחה שהפרוטה מצויה בכיסה ברוחב-לב ובכל זאת נהגו הורי לצאת איתנו לחופשות בארץ, במגבלות התקציביות שלהם. לא היה לנו אז רכב, והורי דאגו לשכור […]

היש אמת אחת?

בסיפרו 'ארבע הסכמות' מתייחס הסופר המקסיקאי דון מיגואל רוּאיס לנטייה שלנו להניח הנחות על כל דבר. לדבריו זה מאד טיבעי, רבים רואים בכך אפילו יתרון ומעין אישור לאינטואיציה ואולי לחוכמתנו, אבל זה גם המקור ובית היוצר של מרבית אי ההבנות. וכך אנחנו רואים זוג, שיערם שיבה, והם הולכים יד ביד, או חבוקים, ואנחנו מניחים שזה […]

להיות 'עָמוֹס'

רונן לין, מכר ותיק, שלח אלי את הסיפור הבא שהוא קיבל בפייסבוק. כתב אותו (או רק הפיץ אותו) גיא לנקר. הנה תמצית מהדברים: השעה הייתה עשר בלילה כשסגרתי את העסק. הייתי בדרכי לזרוק את שקית הזבל בפח הגדול שמעבר לפינה. כשהתקרבתי הבחנתי בילד שעומד שם. הוא הבחין בי, נבהל כנראה, ומיד הוציא את ידו מתוך […]

'יכולים אחרת'

אילנה לֶשֶם היא אישה מרתקת, עוסקת בליצנות רפואית ויעודה עזרה לילדים חולים. היא מִתְניידת בכיסא גלגלים. את הסיפור הבא היא כתבה לפּוֹד-קאסט עם חזי אליהו, והוא שודר בטלוויזיה החינוכית. הנה תקציר:   בארוחת השבת, בפעם המיליון, שאלה אותי אמא: "נֹגה, איך זה שבחורה מוכשרת כמוך אינה מוצאת קשר זוגי משמעותי?" זזתי באי-נוחות בכיסא הגלגלים. אחותי […]

ועכשיו, במְאוּרָה שלי…

חבר ביקש ממני לפגוש כמה מועמדים פוטנציאליים לתפקיד מסוים באירגונו. 'חשובה לי דעתך.' הוא אמר לי 'נסה לתהות על קנקנם.' הסכמתי וערכתי סבב ראיונות. ועולמנו קטן. אני שב מהריאיון האחרון הבייתה, פותח את המחשב, ומתברר שמישהו, הטוען שהוא רק הדוור ואין צורך להזכיר את שמו, מעביר אלי סיפור שתוכנו, ראה זה פלא, ראיון עבודה. מה […]

לכל אדם יש ערך

ולרבים שפונים ומבקשים 'עַדכן אותנו במופע שלך לציבור' –  זו שנה רביעית שהוזמנתי ע"י יוסי אלפי להופיע בפסטיבל מספרי הסיפורים. וכך, ביום חמישי 17 באוקטובר בשעה 19:00 (חול המועד), באולם הקטן של תיאטרון גבעתיים, אני מעלה שוב מופע משותף עם עפר גביש, חוקר הזמר העברי. יהיו שם סיפורים חדשים של עפר ושלי – 'סיפורים, שירים והחוכמה שביניהם' […]

הספסל

לפני הסיפור עדכון: הוזמנתי שוב ע"י יוסי אלפי, זו שנה רביעית, להופיע בפסטיבל מספרי הסיפורים בסוכות. וכך, ביום חמישי 17 באוקטובר בשעה 19:00 (חול המועד), באולם הקטן של תיאטרון גבעתיים, אני מעלה שוב מופע משותף עם עפר גביש, חוקר הזמר העברי. יהיו שם סיפורים חדשים של עפר ושלי – 'סיפורים, שירים והחוכמה שביניהם' – שונים […]

עצימת עיניים

איני איש חינוך ובכל זאת מגיעים אלי סיפורים רבים מעולם החינוך ושובים את ליבי. צביקה וינברגר, רכז התרבות של בית ברט בירושלים, שלח אלי קליפ וידאו. ובסרטון מישהו שאינו מזדהה מספר סיפור שאולי יזכיר לחלקכם סיפור שסיפרתי כאן, אבל התפתחות העלילה כאן שונה ומפתיעה. הנה תקציר, בהתאמות קלות שלי:   בחור צעיר פוגש באקראי איש […]

'אָן-דוּ'

לפני הזיקוק עדכון קטן: שמעון פרנס ידידי, הג'ינג'י, קיבל משבצת נוספת לשידור בגלי צה"ל. בשבת בין השעות 12:00 עד 14:00 הוא עולה לשידור עם תכנית חדשה – 'העונג השביעי'. תכנית בעיקר של מוסיקה בטעמו האישי ואולי מעט קיטעי אירוח, והוא מחזיר לחיים את נעימת הפתיחה של הכרכרה והסוסים שכל-כך מזוהה איתו מהעבר. הנה תזכורת לנעימת […]

לדרוך על אחרים

'תובנות ואסופות קריאה והקשבה' כך הגדרתי את הבלוג שלי לפני למעלה מעשור, וכך בכל מקום שאני קורא/מקשיב/חוֹוֶה את החיים 'מִמְעוֹף הסיפוּר' ויש שם משהו שכדאי להתבונן בו, אני מעלה זאת. אני שקוע בספרו האחרון של אשכול נבו "הראיון האחרון", ולגמרי באקראי שולחת אלי ידידה בשם שולי ברק סיפור מעניין מחלקו השני של אותו הספר, שטרם […]

דודה הרטה

בחינוכם של ילדינו בתחום המוסר והערכים איננו כנראה היחידים שמשפיעים. שותפים לנו גם המורים בבתי ספר, מדריכים בתנועות נוער וגם הסביבה האחרת. יחד עם זאת, בחינוכם של ילדינו בהיבט הכספי, אני מניח שלנו כהורים יש השפעה מכרעת. חשיבות החיסכון, העצמאות הכלכלית, נדיבות ורוחב לב או, רחמנא ליצלן, קמצנות מושפעים מהבית, לטוב או לרע.  כך לפחות […]

רפואה מונעת

משום מה לא נתקלתי בעבר במינוח 'יום המקצועות'. מקריאת הסיפור שבהמשך הנחתי שזה יום שמקדישים בבתי ספר לחשיפת התלמידים למקצועות השונים דרך ההתעניינות בתחומי העבודה של ההורים. אבינועם הרש הוא מחנך ויזם חינוכי העובד בחינוך הדתי שבמשרד החינוך. הוא כבר שלח אלי כמה סיפורים וחוויות מעולם החינוך, וכמעט תמיד סיפוריו כל כך מדברים אלי. אז […]

גבהוּת רוּח

ביליתי בכמה טיסות בימים האחרונים וצפו ועלו בי חוויות טיסה שגם אתם בוודאי מכירים. הרגעים הללו שאנשים נדחפים ראשונים, או קמים ממושבם ראשונים? את הרגעים האלה שהדיילת שואלת אם מישהו מוכן להחליף מקום לטובת זוג שהושיבו אותו בנפרד, ואז אנחנו משפילים מבט, שקועים בספר, כדי שלא ייפנו אלינו? לרגעים בהם יש לאנשים הערות וביקורת מתוך […]

הַעֲצָמָה

"שמעתי את החוויה הזו מבת-דודתי הדס, ומיד חשבתי עליך." כך כותב לי גדי, שאיני מכיר. הסיפור קצר עם הרבה חומר למחשבה לפתיחת שנת הלימודים:   הדס בת-דודתי, מרצה ותיקה וד"ר לפסיכולוגיה, לקחה אותי שלושים שנה לאחור והיא אז מורה צעירה בשנתה הראשונה. זה עתה סיימה את לימודי הפסיכולוגיה והחלה ללמד שיעורי העשרה בתיכון בתל-אביב. כתוצאה […]

לקבל את השונה

אני מטייל בדרום אמריקה, ובמרחבים הבלתי נתפסים של מישורי האנדים חולפות מול עיני חיות שאינן מוכרות בארץ – למות, אלפקות, וְוִיקוּנְיוֹת (שצימרן הוא היקר ביותר בעולם). נזכרתי אז בסיפור מעניין ששלחה אלי כבר מזמן תמר שרויטר-אלברס. הסיפור פורסם בתקשורת בברזיל והוא סיפור על חיבור בלתי שיגרתי בין אדם לבעל חיים שאינו מבויית. למי מאתנו לא היה […]

על יושר

יושר הוא נושא כאוב במחוזותינו. בשיחות סלון אנחנו מרבים להתלונן על יושרם של מנהיגינו, ומאידך מעט אנחנו מפשפשים במעשינו שלנו. ותהיתי… איך מחנכים בכלל ליושר? זה עובר מהורים לילדים כחיקוי? האם זה ערך שראוי שיודגש בבתי ספר? האם זו תרבות של עם, של מדינה? את הסיפור הבא שלחה ידידה טובה, ניצה הברון, שגם היא קבלה […]

עלבון

את הקטע הבא תרגמה ושלחה אלי שולי ברק מתוך מופע של סטנדאפיסטית אמריקאית פופולרית בשם קריסְטֵלָה אַלוֹנְזוֹ:   אני אוהבת ללבוש בגדים נוחים ופשוטים, ולבושה כך נכנסתי לחנות יוקרתית של ביגוד ואביזרי אופנה. התמקדתי במחלקת המוזלים. ראיתי תיק, לא היה עליו תג מחיר, אז  פניתי למוכרת ושאלתי למחירו של התיק. היא הביטה בבגדיי ובי במבט […]

מנהיגות חבויה

ציטטתי כאן בעבר את דְרוּ דָאדְלִי, מרצה אמריקאי בתחום המנהיגות, שטען שמנהיגות אינה בהכרח נחלתם של יחידי סגולה. הוא טוען שבכל אחד מאיתנו יש הבזקים של מנהיגות, בהם אנחנו משפיעים על אחר או על אחרים. במקרים רבים אפילו איננו יודעים שהִשפענו, כי האחר לא טורח לומר. הנה סיפור על בני הבכור, שראה זה פלא, לא […]

כוח המשיכה של התפוזים

מאז ומתמיד יש לי משיכה לא מוסברת לסאגות משפחתיות. אין תימה שגם הסיפור הבא משך את תשומת ליבי. מיכה מושיוף, דור שנים-עשר(!!) בארץ מצד אביו, נשוי לשרון, שעלתה ארצה כצעירה בריטית בשנת 1976. אתה יושב מולה ואינך יכול להתעלם ממבטאה האנגלי ומגינוניה הבריטיים.   "עם כל התרבות הבריטית המעודנת," אני שואל אותה, "איך את מסתדרת […]

לאחר לכיתה

לא מעט פעמים אני נוגע בסיפורים שממחישים שוב ושוב את האמיתה שיש פנים רבות לאמת. וככל שנספר זאת שוב ושוב ונביא עוד דוגמאות, עדיין נחזור לסורנו ונאמין שהאמת שלנו היא האמת האחת והיחידה. כך כנראה דרכו העצובה של העולם. הנה סיפור קצר כתזכורת בהקשר הזה, כפי שסיפר לי צביקה וינברגר, ועל הדרך מביא הסיפור בכנפיו […]

שאריות של רומנטיקה

בימי פורים הללו חיפשתי משהו קליל יותר ושלפתי מנבכי תיקיות המחשב שלי סיפור קטן ששלחה אלי לפני כשנה קוראה נאמנה של זיקוקַי – שולי ברק. מי שעומד מאחורי הסיפור הוא לא אחר מאשר עופר, מיודעי הישראלי שחי בסין, המפיץ את הגיגיו מסין בדף פייסבוק שנקרא 'עופר סין'. אקדים ואומר, אני מאלו שעדיין נאחזים, בשארית הכוחות, […]

קונצ'רטו לאגרוף

האם גם אתם חווים לפעמים כעס מסוים שהופך לזעם מתפרץ על העולם, ואז אתם כמהים לכלים לשלוט בו ולרסנו? מיקה אלמוג היא עיתונאית וסופרת. את טורה בעיתון הארץ המירה לטור קבוע במוסף השבועי של ידיעות אחרונות. לאחרונה קיבצה את סיפוריה בספר ביכורים, בשם 'ציפייה'. הנה תקציר מאחד מסיפוריה שאהבתי המתייחס לרישא של דברי:    מיקי […]

לשרת זו צורה טובה של מנהיגות?

כשאני נתקל בפינות קטנות של החיים, מלאות חום ואנושיות, אני תמיד מוצא עצמי תוהה, במעין תמימות נעורים, למרות גילי: 'למה החיים הם לא רק אפיזודות קטנות, טובות ונוגעות ללב של שירות אמיתי ושל נתינה?' את הפוסט האחרון של שנת 2017 אני מקדיש לחוויה הקטנטונת הזו שלי:   לפני כמה שבועות שוטטתי בקניון ליד מקום מגורי. […]

יתרון החולשה

וגם הפעם אני שולח כמה ימים מוקדם מהרגיל, לפני שכולנו מתפזרים לחופשת חג הסוכות. רבים מאיתנו ערים לעובדה שחולשה לעיתים מחשלת וניתן להמירה ליתרון.  כותרת הזיקוק הזה – 'יתרון החולשה' – נשמעת כמו אוקסימורון – דבר והיפוכו – אבל הסיפור הבא, מעולם הג'ודו שאיני מבין בו ושאיני יודע אם אינו חוטא למביני הג'ודו, מביא איתו […]

שלא ייגמר לעולם

אקדים השבוע את משלוח הזיקוק בגלל ראש השנה שבהמשך השבוע, ואקדיש אותו לשיר תפילה, אולי השיר המרטיט ביותר בזמר העיברי. אני מתכוון לשיר 'הליכה לקיסריה' המוכר יותר במילותיו הראשונות 'אֵלִי, אֵלִי…', השיר עליו גדלנו כולנו.  נחשפתי למלוא קורות השיר הזה, אחד מנכסי צאן הברזל שלנו, בסיור מזמר שהוזמנתי אליו בקיבוץ נען ובספר שקראתי בעקבותיו על חייו […]

פיסות טישיו

אבינועם הרש, שאיני מכיר, הוא מחנך ויזם חינוכי העובד במינהל החינוך הדתי שבמשרד החינוך. הוא מעביר סימנריונים בנושאים שונים כמו מנהיגות, סולידריות חברתיות, עוצמתו של היחיד וכ"ו. וכך הוא מספר:   ראיתי אותו בסמינריון האחרון. שקט, צנוע, בלי פצצות התאורה שבדרך כלל מלוות נערים בגיל ההתבגרות –  "היי עולם! שופוני. אני כאן"! משהו בנער הזה […]

עדר העיזים והנביאים

סלמאן אבו רוקון, המכונה אבו עלא, הוא דרוזי תושב עוספייא איש טבע בכל רמ"ח אבריו. הוא עבד ברשות הטבע והגנים למעלה משלושים שנה, מכיר כל פינה וכל אבן, בעיקר בצפון הארץ. הזדמן לי לפגוש אותו כבר יותר מפעם אחת וּבפּעם האחרונה שפגשתיו בקשתי ממנו שיחזור ויספר לי את הסיפור על רועה העיזים והתובנה הניהולית החכמה […]

תיזמון

את עופרה לא היכרתי. יום אחד היא שולחת לי מייל: "שמעתי אחד מסיפוריך בפינתך ביום שישי בגלי צה"ל. חתמת בתובנה על מסורת ושמעון פרנס התעקש על התיזמון. ולמחרת היום משהו טופח על פני במקריות מטורפת ומציף ומעלה את נושא התיזמון. במוצאי שבת, יום לאחר ששמעתי את השיחה בינך ובין פרנס, אני ישובה עם שתיים מחברותיי […]

אני מאמינה בך…

איני איש חינוך או הוראה ולמרות זאת העליתי כאן סיפורים על השפעות וקשרים מיוחדים בין מחנכים ותלמידיהם. נחום אבניאל, שאיני מכיר, העביר אלי פוסט שהעלה סִימוֹן טֶטְרוֹ, אז עיתונאי ועורך במעריב. "העלית כמה סיפורים מחו"ל" כותב לי נחום, "הנה זווית ישראלית."  וכך כתב סִימון טֶטְרוֹ, בשפתו המיוחדת:   אתמול, באיחור של כמעט 20 שנה, סגרתי מעגל […]

רושם ראשוני

סינטייה אוֹזִיק, עיתונאית אמריקאית, טוענת ש"שני דברים לא ניתן להשיב לאחור – זמן ו… רושם ראשוני." פראנץ קפקא הזהיר מאידך – "הרושם הראשוני הוא תמיד לא מהימן." אז איך מתייחסים לרושם הראשוני? הסיפור הבא הלקוח מסדרת ספרונים אמריקאית 'כחוט השערה', שהוצְאה לאור ע"י בחור ישראלי בשם איתן בטאט ורעייתו סטייסי. הנה תקציר בתרגום שלי מאנגלית: […]

הדמות מתחת לפנס…

אביקם, ידיד טוב, תרם במרוצת השנים מספר חוויות שהעליתי כאן. בעברו היה אביקם נווט קרב בטייסת האחת (כך מכוּנה טייסת 201), ובמלחמת יום הכיפורים עבר את החוויה הקשה של שמונה חודשי ישיבה בשבי  הסורי. ביום הזיכרון האחרון הוא השתתף כהרגלו בטקס הזיכרון לחללי חיל-האוויר, הנערך מדי שנה בגל-עד חיל האוויר בהר הטייסים, בהרי ירושלים.  השנה, […]

קשרים מהחלון

כשילדי היו קטנים והיינו נוסעים לתוּר את הארץ הייתי נוהג ,כמעשה קונדס, בחולפנו על פני מישהו, להוציא את ידי מהרכב ולנופף בהתלהבות כאילו והוא מכר. "תראו הוא יחזיר לנו נפנוף." הייתי אומר לילדים. מרבית האנשים יחזירו לך נפנוף. כנראה מתוך מבוכה שלא תחשוב שהם לא זיהו אותך. מתברר שאיני המשוגע היחיד. הנה בתרגום שלי מאנגלית […]

להחמיא

לפני כשבועיים אני מקבל דואר אלקטרוני ממישהי שאיני מכיר בשם אורית לוי. "יש לי משהו מעניין לספר לך…" היא כותבת ומשאירה מספר טלפון. כמה ימים לאחר מכן אני יוצר אתה קשר טלפוני, וכך היא מספרת:   נולדתי וגדלתי בראשון-לציון ובשנות התיכון למדתי בגימנסיה הריאלית ששם. בגימנסיה זכיתי למחנכת נדירה בשם חנה שוהם. אני מדברת על […]

החלטות

רבים מאתנו מתקשים בקבלת החלטות. הפחד משגיאה מנהל את מרביתנו ואולי במידה רבה של צדק. וזה מגיע בהחלטות משמעותיות כמו בחירת מסלול לימודים, וקריירה, ואחר כך זוגיות ודיור והגדלת משפחה. וזה נוגע גם בהחלטות פחות משמעותיות, החלטות של יום-יום – איזה מדיח כלים לקנות, לאיזה סרט ללכת הערב ותתפלאו… נתקלתי בלא מעט אנשים שגם מה […]

וכי מאוחר מידי לבקש סליחה?

זמן רב אני מחפש סיפור כדי להציף דרכו את ערך 'בקשת הסליחה'. איני מתכוון לצד הסולח ומוחל (שגם זו גדוּלה), אלא לצד המבקש סליחה ומתנצל. בתחילת פברואר נתקלתי בכתבה בעיתון הארץ בה ציטטו את ג'יין ברודי מהניו-יורק טיימס: "רבים המגלים שמישהו נפגע מדבריהם או מעשיהם", הוא כותב, "ממהרים להתנער מאחריות או לערער על הלגיטימיות של […]

שְתַלְתֶּם נִגּוּנִים

את תלמה בִּירוֹ פגשתי לראשונה לפני כשלוש שנים בטיול משותף ומאז התיידדנו. שוחחנו פעם על השפעות  של הורים, לפעמים השפעות חבויות שאנחנו מגלים רק ברבות הימים. שיחות כאלה תמיד מעלות בי את מילותיה של המשוררת פניה ברגשטיין "שתלתם ניגונים בי אבי ואמי… שורשיהם בעורקי שלובים… ניגונֵיךָ אבי ושירייךְ אמי בדופקי נֵיעורים ושבים." וכך תלמה סיפרה: […]

חושים של אימא

יש לי חיבה גדולה לסיפורים שנונים. אלברט איינשטין צוטט כמי שאמר ש'יצירתיות היא פסק זמן של שעשוע שלוקחת האינטלינגציה.' אצרף לפסק הזמן הזה גם את השנינות. הסיפור הבא, שליקטתי מאתר אינטרנט זר, הוא דוגמא טובה. הנה תקציר הדברים בתרגום חופשי שלי מאנגלית: כשאמו של מייק הגיעה לבקר אותו, אז מייק ושותפתו לדירה ג'ניפר, החליטו לפנק […]

שלושה מכתבים מטדי

אתר אינטרנט אמריקאי שנקרא 'אמת או דמיון' בודק דברים המתפרסמים ברשת, ומנסה לקבוע באם הם אמת או דמיון. הסיפור הבא, 'שלושה מכתבים מטדי', הועלה באתר. הנה תקציר בתרגום חופשי שלי מאנגלית: היום שוב הגיע מכתב מטדי. החלטתי לשמור אותו יחד עם כל המסמכים החשובים של חיי. "רציתי שתהיי הראשונה שתדעי," הוא כתב לי. חייכתי ולבי […]

לפתוח דלתות

'פתיחת דלתות' היא מושג מקובל בעולם העסקים וכנראה בכלל, והרי כולנו, בצורה כזו או אחרת, משוועים לקשר עם פותחי דלתות שכאלה. פעמים רבות זה נתפס בהקשרים פחות חיובים – כ'פרוטקציה', כ'יד רוחצת יד' – אבל ברשותכם אכוון דווקא למקום חיובי של עזרה, של טוב לב. את הסיפור הבא קראתי על אורי גורן ובהמשך אבהיר מיהו. […]

להציב מראה

הזיקוק האחרון התייחס לנותני עצות, לאנשים המרבים למתוח ביקורת ופחות עוסקים במתן פתרונות. והנה הפעם סיפור קטן שעולָה ממנו החשיבות של 'לדעת לקבל ביקורת'. זו אינה משימה קלה לרובנו, וגם אני נמנה על רובנו, כי הרי תמיד קל ונוח יותר 'להתחפר' בעמדתנו, להתגונן, לא להיחשף בַּחולשות ולא להתבונן במראה. את החוויה הקטנה הבאה שלח אלי […]

'מורידי פריטים מהרשימה'

כולנו ידענים גדולים בלבקר ולשפוט. כל ה'פרלמנטים' של ימי שישי בבתי הקפה בכל רחבי הארץ, כל שיחות הסלון בערבי שבת… כולם דחוסים לעייפה בביקורת ובעצות, אבל… מְתֵי מעט יודעים גם לעשות, לבצע ממש. בהקשר הזה שלחה אלי נורית גל-רכס את הסיפורון הקטן הבא. היא לא ידעה מהו המקור:   בחור צעיר סיים לימודי ציור והחליט […]

השפעה של מחנך – פרק נוסף…

לפני כחודש העליתי את סיפורו של ויקטור אייל, הטייס הראשון של רעננה ועל מנהל בית-הספר שהשפיע על המשך דרכו. חלף שבוע ומתקשרת אלי רותי מצפון הארץ שבִּקשה להישאר בשמה הפרטי. מבטאה ישראלי שורשי, קולה צלול וברור, שאינו מעיד על גילה. 'אני בת 83' היא אומרת, 'קראתי את סיפורך על ההשפעה של המחנך וברשותך אחזיר אותך […]

'לו חיי היו ספר…'

בהנחה שאנחנו חיים פעם אחת, איך ניתן להפיק את המירב גם כשהגורל מחמיץ לנו פנים? איך ניתן למתוח גבולות, לקחת את החיים למחוזות אחרים ולא לשקוע? אַיימי פֶּרְדִי (Amy Purdy) בהרצאתה ב TED ניצבת על הבמה – צעירה, תמירה, נעימת-מראה ושופעת חיוכים. לעתים קולה נשנק. הנה תמצית מדבריה, בתרגום שלי מאנגלית:   לו חייך היו […]

דגים מעופפים בסיאטל

בשנת 1907 נפתח בעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון (ב'שפיץ' הצפון מערבי של ארה"ב) לרגלי מפרץ אליוט, שוק בשם 'פַּייק פְּלֵייס', מהשוקים הפעילים הוותיקים ביותר בארה"ב. כעשרים שנה לאחר מכן נפתחה בשוק חנות דגים בשם "פַּייק פְּלֵייס פִיש מרקט' (Pike Place Fish Market ) שלאחר יובל שנות פעילות נקלעה לקשיים. בעל החנות ועובדיה יזמו שינוי תפיסתי, והפכו את תפקודה […]

דוֹד שמעון

שמעון פרס הלך לעולמו. נעצב לבי כפי שבוודאי נעצבו רבים בארץ וברחבי העולם. נחתם פרק בחיי אומה… הלך מאתנו מנהיג מְענקי התקופה. לפני שנה בדיוק אני מקבל אי-מייל ממישהו שאיני מכיר, כתיבתו רהוטה, בערך בזו הלשון:   שמי עומר (שם בדוי לבקשתו) . מזה כמה שנים שאני מאזין בימי שישי לפינתך בגלי צה"ל. דבריך תמיד […]

כל אדם – עולם ומלואו

אני בארה"ב בחוף המערבי, משוטט להנאתי ברחוב מרכזי של עיר גדולה וגם היא מאוכלסת,  רחמנא ליצלן, בהומלסים בפינות רחוב. 'מה מסתתר מאחורי הזקן העבות, העור השחום מהשמש והסדוק מהקור? מי הם היו לפני שהגיעו לרחוב?' חולפת בי מחשבה.  ודבורה כהן, שאיני מכיר, קוראת את מחשבותיי מרחוק, ושולחת אלי לינק לסיפור המיוחד הבא:   במשך 35 […]

להשיג את החוכמה

הנחתי שרבים מכם בחופשות במהלך אוגוסט, אז לקחתי גם אני פסק זמן קצר מלתור אחר סיפורים במהלך החודש החם בשנה. והנה אני שב כששנת הלימודים מתחילה ורבים חוזרים לספסל הלימודים 'לרדוף' שוב אחר החוכמה. וחשבתי… שהסיפור הקצרצר הבא מבית מדרשו של פאולו קואליו, הסופר הברזילאי ידוע השם, ישמש מעט כחומר מחשבה מתאים. הסיפור לקוח מספרו […]

הלוחש לסוסים

אורי פלג הוא מאלף סוסים ותיק והבעלים של 'חַוָּת רמות' שברמת הגולן. יום אחד הוא מתקשר אלי: 'יש לי סיפור עבורך.' הוא מדבר ואתה שומע מכל מילה ומשפט שלו את האהבה והחיבור הגדול שיש לו לחיות. הנה הסיפור: יש סיפור המסופר כאגדה ואולי יש אמת בה, על בדואי, בעליו של סוס אציל, שהיה מאד קשור לסוסו. […]